Endless Ocean: Luminous - ביקורת

בכל דור ודור קונסולות מגיעה השנה הזו. אצל נינטנדו זה כבר מוכר וידוע - השנה האחרונה של מחזור הקונסולה מאופיינת בבצורת של כותרים גדולים. בעוד שיורשת הסוויץ׳ בפתח וכולנו רצים אחר כל שביב מידע שדולף, נינטנדו מנסה לשדר עסקים כרגיל עם שחרור כותרים אקסקלוסיביים חדשים באופן עקבי. אך כלל הכותרים הללו מ-Princess Peach Showtime ועד הרימייק של Paper Mario: The Thousand Year Door, מריחים כמו פרוייקטים צנועים יותר שלא לוקחים סיכונים תקציביים גדולים.

באופן כמעט פואטי, דווקא התקציבים הצנועים מאפשרים לחברה לקחת סיכונים מעט גדולים בקריאטיב, מה שמסביר את הטבילה החוזרת שלה ב-IP הרדום שהוא Endless Ocean. הסדרה, שהחלה את דרכה בימי ה-Wii התמימים ב-2007, אפשרה לשחקנים להיכנס לסנפירי צוללן מקצועי ולחקור אוקיינוס תת-ימי פיקטיבי. החקירה ב-EO מאוד רגועה ושקטה, כשהמטרה העקרית היא לתצפת, למצוא דגים ויצורים שונים ומשונים, לצלם אותם ולמלא את הקולקציה שלכם. כן, זה מאוד נישתי.

עכשיו כשבסיס השחקנים של הסוויץ׳ גדול מאי פעם, נינטנדו מנסה לדוג את כלל הגיימרים חובבי העולם התת-ימי עם Endless Ocean: Luminous, שמחזיר את הפורמולה הקלאסית עם כמה טוויסטים קטנים. האם סדרת הקאלט מחזיקה מים ב-2024?

פשוט תמשיכו לשחות

ב-Endless Ocean: Luminous, בדומה לשני הכותרים הקודמים בסדרה, אנחנו צוללנים ששוחים לאיטם בין יצורים ימיים. ברמה העלילתית אנחנו בתחילת הקריירה שלנו, ומצטרפים לצוות חוקרים בים המצועף, האוקיינוס הפיקטיבי החדש בכותר זה. באזור התת-ימי העצום שוררת תופעה משונה, כשכלל היצורים נושאים איתם אנרגיה מסתורית וזוהרת. במסגרת ההרפתקה עליכם להבין את מקור ומשמעות התופעה, ולהציל את קרקעית הים מאיום מסתורי שפוגע בהדרגה במערכת האקולוגית.

בואו נתחיל בחלק ההזוי, וככל הנראה הבעיה הבולטת ביותר ב-Luminous. לא רק שהעלילה בנאלית, כתובה באופן משעמם ביותר, ובאה לידי ביטוי בקטעים סינמטיים חסרי כל עניין ובאנימציות ממוחזרות ומזלזלות; לא רק שהמשחק הרשה לעצמו לכלול שתי דמויות בלבד, כשרק אחת מהן, העוזרת האלקטרונית, זכתה לדיבוב; לא רק שחצי מפרקי העלילה לא כוללים אפילו מאית שנייה של גיימפליי, ומי ישמע אפילו לא מכניקה ייחודית אחת, הדרך שבה המשחק פותח בפניכם את הפרקים המאוד לא מעניינים האלה היא באמצעות ביצוע פעולות חזרתיות במשך שעות על גבי שעות - סריקת דגים.

יש סיבה שה��יקורת הזו לקחה הרבה זמן - חשבתי שאולי בסוף הדרך מחכה משהו שבאמת שווה את כל המאמץ הזה, אבל לא. להמחשה, פרק 3-3, שיושב פחות או יותר באמצע העלילה, דורש מכם סריקה של לא פחות מ-3,000 דגים זוהרים. המספר מפחיד בדיוק כמו שהוא נשמע. הטעות הגדולה של Luminous היא שהוא נפתח בעלילה ומציג אותה כבסיס למשחק כולו, בזמן שבפועל העלילה היא בסך הכל בונוס, מעין פרס שאתם מקבלים ברקע תוך כדי הפעילות השוטפת בלב הגיימפליי של המשחק. ברגע שהתייחסתי לעלילה באופן הראוי, רק אז יכולתי להבין באמת את החזון של Luminous, וכן, גם להנות ממנו לא מעט.

משלימים את הפוקדג

אז מה הפואנטה של EO: Luminous? למצוא את כולם. במשחק יש מעל 500 יצורים ימיים, המספר הגבוה ביותר שנראה בפרנצ׳ייז. מדובר בפער מרשים מהמשחק הקודם, וכל אחד מהיצורים מיוחד בדרכו. הקטלוג הרחב מורכב מדגים, כרישים, יונקים ימיים שונים, פרוקי רגליים, ואפילו כמה יצורים אגדיים פחות ריאליסטים, חלקם מבוססים על חיות פרה-היסטוריות. למרוץ שתראו הרבה ואריאנטים של דגים נפוצים, כמו טונה למשל, כל אחד מקבל תיאור אינפורמטיבי ומעניין למדי, כך שאלו מכם שמחבבים טריוויה או ביולוגיה ימית יכולים להפיק הרבה מאוד מהחוויה המתמשכת.

על מנת לקלוט את האורגניזמים במערכת עליכם לסרוק אותם בלחיצת כפתור קלה, כשברשותכם האופציה להחזיק את הכפתור ולסרוק כמה עשרות דגים בבת אחת. ברמה הויזואלית הפעולה הרפטטיבית הזו מספקת פידבק נחמד, ויש משהו מאוד מרגיע בלתפוס הרבה יצורים בעדשה ולבחון אותם אחד אחד - קצת כמו ללכת לחנות עתיקות, לאסוף מלא שטויות בלי הבחנה, לחזור הביתה ולראות אם תפסתם משהו שווה. פה ושם יש הפתעות נחמדות.

לאחר סריקת החיה תוכלו לראות עליה פרטים נוספים, להתרשם מהמודל התלת מימדי שלה, ולצלם אותה לאנציקלופדיה האישית שלכם. על אף שאינכם מחוייבים לצלם, להפתעתי זו הפכה עבורי לפחות או יותר הפעילות הכיפית ביותר במשחק. אין ספק שהייתי שמח לקצת יותר אופציות בצילום, בין אם מדובר במסגרת התמונה, ה-Ratio, הפוקוס, יותר פילטרים ושינוי זוויות. המצלמה דינמית ובלתי יציבה, כיאה לצילום תת-ימי, כך שתפיסת שוט איכותי דורשת מעט סבלנות ואולי אפילו כישרון, אך האופציות שמניתי למעלה לא היו מורידות מהאתגר לו היו קיימות - פשוט היו נותנות יותר מקום לביטוי עצמי. בהרבה אופנים, כששמים דגש על הפיצ׳ר, Luminous הופך למעין Pokémon Snap קז׳ואלי מתחת לים. קונספט לא רע בסך הכל.

בנוסף לצילום, ניתן לצרף את היצור אליכם בהתאם לקיבולת שיש לכם באותו רגע. כשמצרפים יצור הוא יכול לשחות מאחוריכם, או להיצמד לכם לבלון החמצן. כשזה מגיע ליצורים גדולים, כמו לווייתן למשל, נפתחות אינטראקציות יותר ייחודיות, גם אם נדירות. הקיבולת שלכם גדלה ככל שאתם משקיעים זמן במשחק, כך שזהו ציר ההתפתחות המרכזי שמשפיע על הגיימפליי. מכניקה קלאסית של הסדרה שלטעמי נותרה אפקטיבית, אם כי הייתי שמח אם הדגים שמלווים אותי היו נוכחים יותר בחוויית המשחק שלי מהרגע שאני מצרף אותם אלי. לפעמים הם השתרכו מאחור עד שלא יכולתי לראות אותם בלי לעצור.

בגזרת יתר הפעילויות ניתן למצוא ברחבי הים אוצרות ופריטים שונים, לפתור חידות בתחנות עתיקות באמצעות צירוף יצורים ספציפיים על פי הנחיות מעורפלות, ו….זהו. שתי הפעילויות האלו לא מעניינות כמו שהן נשמעות, והאוצרות, שמקבלים אנציקלופדיה משלהם ומהווים פריט איסוף בפני עצמם, לא באמת מסייעים לכם משמעותית וגם לא מספקים במיוחד. הם פשוט PNG קטן וטיפשי בתחתית המסך לכמה רגעים. זול ומזלזל.

לעיתים המשחק יציב בפניכם אתגר זמני - למצוא יצורים ספציפיים בתוך רדיוסים מסוימים במפה. ברגע שאתם מוצאים אותם על פי ריצודי הרדאר, מגיע יצור אגדי אותו אתם יכולים לסרוק ולצרף לאוסף. לא אירוע מעניין במיוחד מעבר ליצור האגדי, שבדרך כלל בהחלט מגניב ומרשים, אך מספרם המוגבל מביא לכך שמהר מאוד תראו את אותם אגדיים עוד פעם ועוד פעם. ועוד פעם.

ויזואלית המשחק נראה נחמד, אך ממש לא מה שמעריצי הסדרה היו מצפים מכותר ב-2024. הרזולוציה, הטקסטורות, הערפל הכבד, התאורה החנוקה, הכל מרגיש כמו שורה של פשרות. בעוד שהמשחקים ב-Wii היו תצוגת תכלית של יכולות החומרה של הקונסולה מ-2006, והיו מרשימים מאוד ביחס לשאר הספרייה דאז, Luminous לא נראה רע, אך גם ממש לא עומד בחוד החנית של ספריית הסוויץ׳. בעוד שהייתי בהחלט שמח לשיפור אדיר בהיבט הזה, מאחר שזה אחד הנדבכים החשובים במשחק, אגיד שני דברים; ברור שהם היו צריכים לבצע הרבה ויתורים כדי שהמולטיפלייר יעבוד חלק (אגע בזה בסוף), ולמרות שלא מדהים ויזואלית, המפתחים כן ידעו לשים את הדגש במקומות הנכונים. רוב המודלים של הדגים נראים בסדר גמור, עם אנימציות יפות וטקסטורות עמוקות, גם אם חלודות מהרזולוציה הנמוכה וה-Compression. אם מסתכלים בזוויות הנכונות, אפשר למצוא הרבה יופי ב-Luminous, פשוט צריכים להיות סלחנים טיפה.

כשזה מגיע לתחושה הכללית, השליטה בדמותכם חביבה ונוחה אם כי הייתי יותר משמח לתוספת של אלמנטים מעולמות הסימולציה כדי ליצור קצת עניין ברגעי השחייה המתים. פיצ׳ר נחמד מאוד של Luminous הוא היכולת לעצב את הביגוד של הצוללנים באמצעות סטיקרים וצבעים שונים. בהיבט הזה החליפה היא פשוט קנבאס, ויש שטח חופשי לא רע בכלל לביטוי עצמי, כולל הדבקת סטיקרים שמעידים על ההישגים שלכם עד עתה. את הסטיקרים, כמו גם Emotes, צבעי חליפה וכו׳ ניתן לרכוש בחנות, הכל בכסף דיגיטלי שמרוויחים תוך כדי הגיימפליי. בסך הכל נחמד מאוד, אך אעמיק בבעיה הגדולה במערכת הזו בחלק האחרון והמורכב של הביקורת הזו.

לסיום מפל המידע הזה, נקודה חיובית חזקה מאוד שאתן ל-Luminous הוא מערכת ה-Achievements הפנימית שלו, שאני תמיד רוצה בכל משחק נינטנדו. ההישגים מוטמעים היטב בגיימפליי ומניעים אתכם להשלים את הקולקציות ולבצע פעולות מחוץ לקופסה. נהדר - רק שימו לב שאתם לא עושים את זה לבד.

אף פעם אל תצללו לבד

ל-Luminous יש מצב מולטיפלייר די מאסיבי ביחס למשחקי נינטנדו סטנדרטיים, ובאופן משעשע הוא עובד חלק לחלוטין. נראה שלשם הלכו רבים ממשאבי הפיתוח, וכי זה הוצב כיעד המרכזי של הכותר. אפילו אגיד יותר מזה; אם אינכם משחקים במולטיפלייר, צפוייה לכם חוויה מייגעת.

מצב המשחק הראשי, במסגרתו אתם יוצאים לחקירה של מפה רנדומלית בייצור פרוצדורלי, מציב לכם טיימר של שעה במסגרתו עליכם לחקור כמה שיותר מהמפה ולסרוק כמה שיותר דגים (בשאיפה לכולם). בסוף השעה אתם מקבלים ציון על הישגכם, ומתוכו מקבלים גם Exp שמוסיף לכם פריטים לחנות ומרחיב את קיבולת הדגים שיכולים להצטרף אליכם. זה יעד לא לגמרי רציונאלי, משעמם, ורפטטיבי ברמות לא הגיוניות.

המפות האלו די גדולות, ומעוצבות אך ורק למולטיפלייר. לכן מצב המשחק הזה פתוח לחלוטין למולטיפלייר (אונליין בלבד ראוי להדגיש), וניכר שהמשחק גם ממליץ לשחקנים לחוות אותו באופן הזה. היעד של לחשוף את המפה כולה ולסרוק את כלל הדגים מרגיש כמעט בלתי אפשרי לשחקן יחיד - גם אם תצליחו לעשות הכל, זה ככל הנראה יהיה כל כך משעמם שתרצו למכור את הסוויץ׳ שלכם ולחזור לנתניה. הבחירה של Luminous לעבור למפות פרוצדורליות הגיונית בקונטקסט של המולטיפלייר בלבד. לו במצב הסינגל-פלייר הייתה מפה יציבה ומתוכננת בקפידה, בדיוק כמו במשחקים הקודמים, אין ספק שלאנשים בלי מנוי Online היה מה לחפש פה.

וכאן דקרתי את הבעיה הכמעט בלתי מוסרית של Luminous - בלי מנוי אונליין זה משחק די חסר תועלת. במולטיפלייר, שבהחלט מתוכנן היטב, מאוד כיף לפגוש צוללנים אחרים, לחקור את העולם ביחד, לתייג יצורים ולעזור לחברים לאתר כאלו שטרם מצאו בעצמם. כך גם ניתן להגיע לציונים הגבוהים ביותר, שפריטי מאץ׳ ״נעולים״ בפניכם בלי המולטיפלייר. המשחק כולו רץ מהר יותר, ופשוט יותר מספק במולטיפלייר. החוויה הצ׳יל של Endless Ocean עדיין לא הולכת לאיבוד - היעדים פשוט הופכים לברי השגה, ומסע החקר הופך למספק יותר.

גם הכלכלה שבורה לחלוטין. על מנת לרכוש Emotes וסטיקרים בפרקי זמן סבירים עליכם לקבל ציונים גבוהים על כל חקירה שלכם, כך ששוב אנו מתכנסים למצב שבו המשחק מתחנן בפניכם לעשות מנוי אונליין ולקפוץ לים עם צוות שלם, בין אם עם חברים, או עם אנשים רנדומליים. העיקר שלא תשחו לבד.

זוהי הונאה שמזכירה את Switch Sports בהרבה מובנים, וכמו במקרה ההוא, גם Luminous ימות מהר מאוד. ובואו נדבר דוגרי, אם Sports מת תוך פחות משנה, ל-Luminous אני לא נותן יותר משלשה חודשים מהיום.

אבל, אסיים בנימה חיובית כי Luminous הרוויח זאת ביושר. עם כל הכעס והתסכול שהבעתי מהעיצוב המניפולטיבי שלו ומהבחירות המשונות שלו, אני באמת ובתמים נהניתי, ועדיין נהנה מהמשחק הזה. Endless Ocean הגיע לסוויץ׳ בדיוק בזמן הנכון עבורי. מאוד כיף לי להיכנס למשחק אחרי יום עמוס ומתיש של לימודים או עבודה, להפעיל סרטון יוטיוב ארוך, להצטרף ל-3-7 אנשים באיזה שרת רנדומלי ופשוט לשחות בצ׳יל, לסרוק דגים, לצלם ולנופף לחברי הוירטואליים. בעוד שיש הרבה משחקי צ׳יל בסוויץ׳, אף אחד מהם לא מציע את החוויה הנישתית הזו. בטח שלא בסדר גודל של 30 שחקנים במולטיפלייר. מאחר שיש לי אונליין ואני יכול למצוא ערך ב-Luminous אין לי שום בעיה, אבל אני לא יכול להמליץ עליו לאף אדם בלי שאדע מה הסטטוס שלו מבחינת המנוי.

בקיצור, אדגיש שוב, אם אין לכם מנוי אונליין זה משחק של 4/10. באמת אין לכם הרבה מה לחפש כאן בטווח הרחוק. בטח שלא במחיר מעיק של 50$.