SlideShare a Scribd company logo

דו"ח זיהום אוויר - מקרה מפרץ חיפה ועכו

•
•
G
guest6b9afbd

The document summarizes a case study report on air pollution and public health in Haifa Bay-Acre Industrial Complex in Israel from 2002. It finds that industrial emissions contribute significantly to air pollution in the region. It recommends improving emissions monitoring and enforcing regulations to reduce pollution and its health impacts on local communities.

Related slideshows

Ella Jimmy Iseeqs Pm Heart
Ella Jimmy Iseeqs Pm HeartElla Jimmy Iseeqs Pm Heart
Ella Jimmy Iseeqs Pm Heart
 
פרוטוקול מליאה 05.09
פרוטוקול מליאה 05.09פרוטוקול מליאה 05.09
פרוטוקול מליאה 05.09
 
אזרחות עומרי שרון
אזרחות עומרי שרוןאזרחות עומרי שרון
אזרחות עומרי שרון
 
1 of 42
Download to read offline
‫זיהום אוויר ובריאות הציבור‬ ‫מקרה מפרץ חיפה ועכו‬ ‫תמונת מצב 5002‬ ‫כתיבה: דר' ג'ימי קריקון‬ ‫דר' סטיב גרנט‬ ‫גיל יעקב‬ ‫קרן מלכיאלי יצקר‬ ‫אלה נוה‬ ‫עריכה: רון פרומקין‬
‫.‪Air Pollution and Public Health‬‬ ‫זיהום אוויר ובריאות הציבור.‬ ‫:‪The Haifa Bay-Acre Industrial Complex‬‬ ‫מקרה מפרץ חיפה ועכו,‬ ‫5002 ,‪Case Study Report‬‬ ‫תמונת מצב 5002‬ ‫הקואליציה לבריאות הציבור הוקמה כקואליציה של ארגונים אחדים בשנת 1002 על ידי‬ ‫שתיquot;ל )שירותי תמיכה וייעוץ לארגונים חברתיים( מתוך זיהוי בעיה משותפת המאחדת את‬ ‫אזור חיפה והצפון - תמותה ותחלואה ממחלות לב, שבץ מוחי וסרטן, בנפת חיפה ובמחוז צפון‬ ‫בשיעורים גבוהים במיוחד מהממוצע הארצי. מחלות אלו נגרמות גם מזיהום סביבתי, שהוא‬ ‫גבוה במיוחד באזור מפרץ חיפה והצפון.‬ ‫כיום, הקואליציה לבריאות הציבור הנה עמותה רשומה המהווה ארגון גג לכ-02 ארגוני‬ ‫סביבה מקומיים וארציים, חוקרים מתחום איכות הסביבה מאוניברסיטאות שונות, רופאים‬ ‫מדיסציפלינות שונות, כגון אונקולוגיה, קרדיולוגיה ובריאות הציבור, יועצי איכות סביבה‬ ‫מהמגזר הפרטי, ועדי פעולה ותושבים שמתעניינים בנושא.‬ ‫הקואליציה שמה לה למטרה להפחית את התחלואה והתמותה הגבוהה שמקורה בזיהומים‬ ‫תעשייתיים באזור מפרץ חיפה והצפון. באזור מפרץ חיפה, ממוקמים מפעלים רבים בשטח‬ ‫גאוגרפי קטן, המייצרים יחד זיהום סביבתי בריכוז גבוה וחריג. לזיהום זה יש השפעה בריאותית‬ ‫הרסנית לא רק על תושבי האזור הקרוב אלא גם על כל אזור הצפון.‬ ‫יעדי הקואליציה‬ ‫• טיפול בנושא התקינה של חומרים מזהמים שתבטיח עמידה בתקנים מקובלים באירופה‬ ‫וארהquot;ב;‬ ‫• הבטחת ניטור ופרסום נתונים אמינים וזמינים לציבור על זיהום האוויר במפרץ חיפה ובצפון;‬ ‫• הבטחת אכיפה של התקנים על המפעלים וענישה לחורגים מהתקן;‬ ‫• מניעת הקמת מקורות מזהמים נוספים באזור והפחתת רמות הזיהום הקיימות;‬ ‫• העלאת מודעות הציבור, התקשורת, מקבלי החלטות, ואנשי אקדמיה ורפואה לקשר בין‬ ‫זיהום אוויר לבריאות הציבור.‬ ‫הקואליציה פועלת להשפעה על מקבלי החלטות ברמת הממשלה והכנסת וברמת הרשויות‬ ‫המקומיות. הקואליציה פועלת להעלאת מודעות הציבור הרחב באזור לסיכונים הבריאותיים‬ ‫הסביבתיים אליהם הוא חשוף, ומגייסת את הציבור לפעילות בנושא.‬ ‫הקואליציה ממומנת על ידי קרן ברכה, קרן גולדמן, קרן פורטר וקרן שלquot;י. כמו כן פעילות רבה‬ ‫של הקואליציה נעשית על ידי פעילי השטח - מתנדבים רבים אשר הנושא קרוב לליבם. ללא‬ ‫הקרנות ופעילים אלה פעילות הקואליציה לא הייתה מתקיימת, ולהם שלוחה תודתנו.‬ ‫פרטים להתקשרות: ת.ד. 5919, חיפה 09013, טל' 0571258-40 פקס 5871258-40, אימייל:‬ ‫‪ ,info.coalition@yahoo.com‬אתר אינטרנט: ‪www.health-coalition.org.il‬‬ ‫תודות‬ ‫אנו מודים לקרן שלי ולקרן פורטר אשר מימנו את הכנת דוח זה, ולקרן ברכה וקרן גולדמן אשר‬ ‫מימנו את הפעילות היומיומית של הקואליציה.‬ ‫אנו מודים לחוקרים בארץ ובחוquot;ל שעודדו וסייעו במידע, חלקו לפני הפרסום בספרות.‬ ‫אנו מקדישים את הדוח לכל העוסקים ברפואה ותורמים ממרצם יום ולילה למען בריאות הציבור.‬ ‫אנו מבקשים גם להודות למקבלי החלטות המנסים להביא לשיפור מצב הסביבה בארץ.‬ ‫דוח זה מוקדש לזכרה של פרופ' רינה זייזוף, ששילבה בתוכה את כושר הריפוי והוראת הדרך.‬
‫תוכן העניינים‬ ‫עמוד‬ ‫5‬ ‫תקציר‬ ‫6‬ ‫1. מבוא‬ ‫7‬ ‫2. נתונים על תחלואה בנפת חיפה ובצפון הארץ‬ ‫31‬ ‫3. זיהום אוויר במפרץ חיפה ועכו‬ ‫02‬ ‫4. הקשר בין זיהום אוויר לתחלואה‬ ‫32‬ ‫5. העלות הכלכלית של זיהום האוויר‬ ‫52‬ ‫6. חקיקה, תקינה ויישום‬ ‫72‬ ‫7. סיכום, מסקנות והמלצות‬ ‫92‬ ‫8. נספחים‬ ‫נספח 1: מזהמי האוויר העיקריים ותכונותיהם, מקורותיהם והשפעותיהם על‬ ‫הבריאות.‬ ‫נספח 2: מזהמי אוויר שמנוטרים באופן שגרתי בקליפורניה על מנת לשמור‬ ‫על בריאות ילדים‬ ‫נספח 3: נתוני פליטה של 51 המזהמים המסרטנים ביותר אשר נפלטו מבתי‬ ‫זיקוק בארהquot;ב בשנת 0002‬ ‫נספח 4: סיכון יחסי מתוקנן עבור עלייה בריכוז חלקיקים מסוג 5.2 ‪PM‬‬ ‫של ‪ 10µg‬למquot;ק, של לא מעשנים וכן של מעשנים בהווה ומעשנים‬ ‫בעבר בהשוואה ללא חשופים לעליה בזיהום, לפי גורם המוות‬ ‫נספח 5: הערכה של פליטות מזהמים לאוויר מקרית הפלדה לשנה‬ ‫נספח 6: הערכת פליטת מתכות ומזהמים אחרים בטונות מתחנת הכוח‬ ‫quot;רידינגquot; בתל אביב שגודלם קטן מ- 1‪ µm‬בשנות השמונים‬ ‫83‬ ‫9. רשימת מקורות‬ ‫זיהום אוויר ובריאות הציבור‬ ‫3‬
דו"ח זיהום אוויר - מקרה מפרץ חיפה ועכו
‫תקציר‬ ‫חשיפה לחומרים כימיים וקרינה גורמים סיכון לבריאות האדם. על סמך אלפי מחקרים ומאמרים‬ ‫ידוע כיום שחשיפה לאוויר מזוהם )בתלות ברמות והרכב המזהמים באוויר( יכולה לגרום‬ ‫להתפתחות סרטן ולתמותה טרם עת ממחלות לב ושבץ מוחי. בנוסף, זיהום אוויר מחריף מחלות‬ ‫נשימתיות ופוגע בקיבולת ריאותיהם של ילדים בני נוער.‬ ‫רבים מהחומרים המזהמים הנפלטים לאוויר חודרים לשרשרת המזון ומסכנים בכך את בריאות‬ ‫האדם הנחשף אליהם.‬ ‫צפון מדינת ישראל, מבחינה היסטורית, הוא אזור של תעשייה כבדה מימי המנדט עד היום.‬ ‫אופן עבודת המפעלים באזור זה, בשילוב עם גורמים גיאוגרפיים ומטאורולוגיים, גרמו להגברת‬ ‫הזיהום באזור. נתונים שהגיעו לידיעת הקואליציה לבריאות הציבור ונותחו על ידיה, מצביעים על‬ ‫כך שבצפון המדינה היו התושבים חשופים לכמויות של מזהמים שאין כדוגמתן במערב. מדובר‬ ‫בכל החומרים המזהמים העיקריים הידועים למדע, הכוללים חומרים מסרטנים וחומרים הפוגעים‬ ‫בכל מערכות הגוף. פליטות החומרים הנquot;ל היו, במקרה הטוב, כמה מאות אחוזים מעל המקובל‬ ‫במדינות תעשייתיות מודרנית, ולעתים אף עד כמיליון אחוז יותר מהמקובל כבטוח.‬ ‫לכן, אין זה מפתיע שמשנות התשעים המוקדמות ועד היום מתפרסמות עבודות של חוקרי משרד‬ ‫הבריאות, לפיהן נפות חיפה ועכו מובילות את המדינה באופן מובהק בתחלואה עודפת מסרטן, גם‬ ‫לאחר שקלול פקטורים מטעים כמו גיל או יבשת מוצאם של החולים.‬ ‫בנוסף, מ-3891 ועד היום נפות חיפה והנפות הצמודות לה מובילות את המדינה בתמותה כתוצאה‬ ‫ממחלות לב ושבץ מוחי.‬ ‫נתונים אלה אינם מקריים אלא נובעים ממצב זיהום האוויר במפרץ חיפה והצפון, שרמתו הגבוהה‬ ‫אינה קיימת בשום מדינה מתקדמת אחרת בעולם. הנתונים מבוססים על נתוני התחלואה‬ ‫והתמותה במדינה כולה, המחולקת ל-41 נפות, כאשר אלה הממוקמות בצפון סובלות משיעורי‬ ‫תחלואה ותמותה גבוהים יותר מהאחרות.‬ ‫דוח זה מצביע על כך שהמפעלים בצפון פלטו, ועדיין פולטים, כמויות מזהמים ברמה שכלל אינה‬ ‫מקובלת בעולם הנאור, וחורגת באחוזים גבוהים ביותר.‬ ‫אם לא יינקטו צעדים מיידיים לשיפור המצב, ימשיכו ילדינו לשלם מחיר שאינו מתקבל על הדעת.‬ ‫זיהום אוויר ובריאות הציבור‬ ‫5‬
‫1. מבוא‬ ‫רוב מזהמי האוויר הם תוצאה של פעילות האדם. רק חלקם הקטן בא ממקורות טבעיים. אורח‬ ‫החיים המודרני גורם לייצור של זיהום האוויר ממקורות שונים כמו תעשייה, ייצור חשמל, תחבורה,‬ ‫שריפת חומרים אורגאניים ואנאורגאניים, הסקה, ועוד. ממקורות אלו נפלטים מזהמים מסוכנים‬ ‫לאוויר הגורמים לנזקים רבים לבריאות, ולמוות בטרם עת.‬ ‫1‬ ‫זיהום האוויר גורם גם לפגיעה כלכלית ניכרת )עלויות טיפול בחולים, אבדן ימי עבודה, פגיעה‬ ‫באיכות החיים, בלאי מואץ בתשתיות, פגיעה בגידולים חקלאיים, הפחתת עוצמת האור המגיעה‬ ‫לצומח( ולנזק למערכות אקולוגיות. מעבר לכך, זיהום האוויר הוא בין הגורמים החשובים לשינויים‬ ‫האקלימיים הקיצוניים בכדור הארץ, הבאים לידי ביטוי בשינויי מזג אוויר קיצוניים, שאת מלוא‬ ‫חריפותם אנו עשויים להרגיש רק בעתיד.‬ ‫2‬ ‫לכל הנזקים האלו יש עלות כלכלית, מעבר לערך האסתטי ולהפרעה למהלך החיים הסדירים.‬ ‫לאורך ההיסטוריה ועד היום, התעשיות השונות חסכו כסף רב בכך שלא השקיעו בטכנולוגיות‬ ‫למניעת הזיהום. כתוצאה מכך נגרמו נזקים שעלותם גבוהה פי עשרות מונים מההשקעה שנדרשה‬ ‫למניעתם.‬ ‫הוכח זה מכבר, בעיקר במחקר הבינלאומי, על קיומו של קשר ישיר בין זיהום אוויר לתחלואה של‬ ‫האוכלוסיות החשופות. נתונים אפידמיולוגים עדכניים מראים כי אזור מפרץ חיפה מוביל על פני‬ ‫הממוצע הארצי בשעורי התחלואה והתמותה ממחלות לב, מחלות נשימה, וסוגים מסוימים של‬ ‫סרטן. באזור מפרץ חיפה ועכו חיים כיום מאות אלפי אנשים. האזור מהווה מרכז גדול לתעשיות‬ ‫דלקים ואנרגיה, מתכות, פלסטיקה ומזון. המזהמים הנפלטים כוללים חומרים אורגניים נדיפים,‬ ‫חלקיקים ומתכות כבדות, אשר הצטברותם בגוף יכולה לגרום לשיבוש תהליכים.‬ ‫3‬ ‫בשנים האחרונות מצטברים נתונים ועדויות על כך שבמשך שנים רבות רמות זיהום האוויר באזור‬ ‫היו גבוהות מהתקנים הסביבתיים המוגדרים בתקנות שנבעו מחוקי מדינת ישראל.‬ ‫גם כך, החקיקה בישראל מצומצמת ולא עדכנית בנושא. לא קיימים תקני פליטה שמגבילים את‬ ‫כמות המזהמים שנפלטים מארובות, אלא רק תקני איכות אוויר שאינם כוללים מזהמים רבים‬ ‫שניטורם הכרחי.‬ ‫תקנים אלו היו והינם נדיבים למדי. כיום המגמה בעולם היא לכיוון החמרת התקנים עוד ועוד.‬ ‫עלויות הנזקים שמקורם בזיהום אוויר לא נלקחו בחשבון בעבר, ועדיין אינן נלקחות בחשבון על‬ ‫ידי הממסד. לו היו מפנימים אותן בעת הקמה או הרחבה של מפעלים, אנו בטוחים שמדיניות‬ ‫הממשלה הייתה קשוחה יותר.‬ ‫1‬ ‫מקורות )על-פי רשימה בסוף החוברת(: 8, 9, 31, 41, 71, 52, 92, 03, 13, 14, 34, 84, 35, 55, 75, 85, 95, 06, 26, 36, 46, 56.‬ ‫2‬ ‫מקורות: 04,53.‬ ‫3‬ ‫מקורות: 4, 02, 2‬ ‫מבוא‬ ‫6‬
‫דוח זה הנו יוזמה של quot;הקואליציה לבריאות הציבורquot;. מטרתו העיקרית להביא לידי הציבור הרחב‬ ‫ומקבלי ההחלטות במדינה נתונים זמינים על מזהמי אוויר, ולהסביר מהן ההשלכות הבריאותיות‬ ‫שלהם, כגון: תחלואה, אשפוז ותמותת יתר.‬ ‫הדוח מכיל ניתוח של המידע הקיים על מזהמים, ניתוח של מידע קיים על תחלואה בנפות חיפה‬ ‫ועכו, והסקת המסקנות המתבקשות מכך לגבי קיום קשר בין זיהום אוויר מתמשך מאז קום‬ ‫המדינה לבין שיעורי תחלואה גבוהים מהצפוי במפרץ חיפה.‬ ‫בסיומו מוצעות המלצות לפעילות שתביא להורדת רמות זיהום האוויר במרחב.‬ ‫quot;הקואליציה לבריאות הציבורquot; מקווה שמ��מך זה יהווה כלי בידי מקבלי החלטות לנקיטת‬ ‫הצעדים הדרושים לתיקון העוול הסביבתי, החברתי והכלכלי שנגרם לאזור כתוצאה‬ ‫מהפעילות התעשייתית הכבדה במפרץ חיפה וסביבותיו, שנעשתה ללא פיקוח ואכיפה‬ ‫נאותים עquot;י המדינה.‬ ‫2. נתונים על תחלואה בנפת חיפה ובצפון הארץ‬ ‫נתוני התחלואה בנפת חיפה בשנים 8991-4891 מצביעים על מגמת עלייה בתחלואת סרטן ובמוות‬ ‫ממחלות לב וכלי דם במוח )איור 1 א-ב(. עוד עולה כי מדינת ישראל תופסת מקום quot;מכובדquot;‬ ‫ביותר בתחלואת סרטן בעולם. מרבית המחלות המוזכרות במסמך זה, כמו גם מחלות רבות‬ ‫נוספות, נגרמות או מואצות בשל חשיפה למזהמי סביבה – בעיקר כימיקלים מסרטנים, אורגניים‬ ‫ואנאורגניים ומזהמי אוויר נוספים.‬ ‫נתוני תחלואה ואשפוז בחלוקה גיאוגרפית ארצית קיימים בדוחות משרד הבריאות ובפרסומי‬ ‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. החלק הארי של פרק זה נסמך על ניתוח אותם נתונים שבוצע‬ ‫על ידי הקואליציה לבריאות הציבור ועל מספר מחקרים שפורסמו בספרות הרפואית בחוquot;ל ובארץ‬ ‫מטעם חוקרי משרד הבריאות. בפרק זה ייסקרו הנושאים הבאים: תמותה ממחלות לב וכלי דם,‬ ‫ותחלואת סרטן.‬ ‫זיהום אוויר ובריאות הציבור‬ ‫7‬
‫���‬ ‫���‬ ‫)��-����(‬ ‫)��-����(‬ ‫)��-����(‬ ‫)��-����(‬ ‫)��-����(‬ ‫איור 1: שיעור תחלואה בסרטן, מתוקנן לגיל ל-000,001 שנות חיים )‪ ,(ASR‬בשלוש נפות בשנים‬ ‫8991-4891, ממוצעים שלוש-שנתיים.)4(‬ ‫���‬ ‫��������‬ ‫���‬ ‫���‬ ‫����‬ ‫�������‬ ‫���‬ ‫�������‬ ‫�������������������������������������������������������������‪�������������������������ASR‬‬ ‫��������������������������‬ ‫�‬ ‫)89-5991( )59-3991( )29-0991( )98-7891( )68-4891(‬ ‫���‬ ‫-����(‬ ‫-����(‬ ‫-����(‬ ‫-����(‬ ‫-����(‬ ‫)��‬ ‫)��‬ ‫)��‬ ‫)��‬ ‫)��‬ ‫�‬ ‫���‬ ‫�������‬ ‫������������������������‬ ‫��‬ ‫���‬ ‫����‬ ‫���‬ ‫�������‬ ‫�������‬ ‫���‬ ‫���‬ ‫)��-����(‬ ‫)��-����(‬ ‫)��-����(‬ ‫)��-����(‬ ‫)��-����(‬ ‫מקור: 4.‬ ‫נתונים על תחלואה בנפת חיפה ובצפון הארץ‬ ‫8‬ ‫���‬ ‫��������‬
‫בשנים 1002-8991 חיפה הובילה במידה ניכרת ב-3 סוגי סרטן ביחס לרמה הארצית: ‪) NHL‬סרטן‬ ‫לימפומה שאינה עquot;ש הודג'קין(, סרטן ריאות וסרטן השד בנשים )דquot;ר מיכה בר-חנא, 4002(.‬ ‫מניתוח הנתונים בשנים הנquot;ל עולה כי עודף התחלואה אינו קשור לארץ המוצא של החולים.‬ ‫נתוני עודף תחלואה אלו היו ידועים למשרד הבריאות עוד בתחילת שנות השמונים. בשנות‬ ‫השמונים המוקדמות הובילה נפת חיפה בעודף תחלואה מסרטן בצורה ברורה ובולטת‬ ‫בהשוואה לכל נפה אחרת בארץ.‬ ‫4‬ ‫ניתוח נתוני משרד הבריאות לשנים 1002-8991 מגלה כי שיעורי התחלואה בסרטן לסוגיו בנפת‬ ‫חיפה גבוהים מהממוצע ב-%12-%32. לפי נתונים שברשותנו, ברור כי לפנינו מגמה של הגדלת‬ ‫הפער בתחלואה העודפת. עודף התחלואה עקבי ואינו קשור ליבשת המוצא, כאשר בקרב ילידי‬ ‫ישראל עודף התחלואה גדול יותר )%52-%23(. מהנתונים אפשר להסיק חד-משמעית כי בנפת‬ ‫חיפה השכיחות של סרטן הריאות גבוהה ב-%81-82 מהממוצע הארצי.‬ ‫דוגמא נוספת - סוג הסרטן עם הקשר הברור ביותר לחשיפה לכימיקלים מסרטנים ולזיהום סביבתי‬ ‫הוא לימפומה שאינה עquot;ש הודג'קין )‪ - (NHL‬סרטן הלימפומה שבה נפגעים התאים הלימפטיים‬ ‫של מערכת החיסון. בנפת חיפה, סוגי הסרטן הבולטים בין השנים 2002-4891 היו לימפומה שאינה‬ ‫עquot;ש הודג'קין וסרטן השד.‬ ‫כיום נפת חיפה מובילה מעל כל יתר הנפות בעודף תחלואה בסרטן, כמעט פי שניים מהנפה‬ ‫הבאה אחריה בדירוג. דבר זה מתבטא בעודף שנתי של כ-005 איש מעל הממוצע הארצי.‬ ‫נתון דומה אינו ידוע בשום מקום אחר בעולם. )מקור: דquot;ר בר-חנא, מקורות יודעי דבר(‬ ‫בשנים 6891-3891 ובשנים 4991-7891 נמצאה התמותה ממחלות לב וכלי דם במוח בקרב יהודים‬ ‫בנפת חיפה גבוהה במידה משמעותית ביותר מהממוצע הארצי ומשתי הנפות הגדולות, תל אביב‬ ‫וירושלים. משמעות הדבר הינה, כי בנפת חיפה יש תמותה עודפת ממחלות לב וכלי דם במוח‬ ‫בטרם עת של כ-005 איש בשנה, מעל לממוצע הארצי. הבדל משמעותי זה, בתוך אזור גאוגרפי‬ ‫מצומצם, קרי, מדינת ישראל, אינו ידוע בעולם.‬ ‫5‬ ‫4‬ ‫מקור: 62‬ ‫5‬ ‫מקור: 45‬ ‫זיהום אוויר ובריאות הציבור‬ ‫9‬
‫�������������������������������������������������������������������������������������‬ ‫���������������������������������������������‬ ‫איור 2: תמותה עקב מחלות לב וכלי דם, יהודים בלבד, 4991-7891, ומידת המובהקות הסטטיסטית‬ ‫ביחס לממוצע הארצי )מחוז צפון בשחור(.‬ ‫��������������������������������������������������‬ ‫תמותה עקב מחלות לב וכלי-דם, יהודים בלבד, 7891-4991‬ ‫תמותה כוללת: 171, 49 נפש.‬ ‫�����������������������‬ ‫הערכים מתייחסים לאחוזים בהשוואה לממוצע ארצי = 001‬ ‫��������������������������������������������������‬ ‫����‬‫�‬ ‫���‬ ‫����‬ ‫����‬ ‫����‬‫�‬ ‫������‬ ‫���‬ ‫���‬ ‫����‬‫�‬ ‫����‬ ‫����‬‫�‬ ‫����‬ ‫���‬‫�‬ ‫�����‬ ‫���‬‫�‬ ‫��������‬ ‫����‬ ‫���‬ ‫���‬‫�‬ ‫������‬ ‫�������‬ ‫���‬ ‫���‬‫�‬ ‫������‬ ‫�������‬ ‫���‬ ‫���‬‫�‬ ‫�������‬ ‫���‬ ‫���‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫רמת המובהקות הסטטיסטית: * = 100.0<‪P<0.0001 = ** ;P‬‬ ‫��������������������������=�100.0<‪P<0.0001�������P‬‬ ‫מקור: 32‬ ‫������ �‬ ‫��‬ ‫טבלה 1: השוואה בין שיעורי תמותה ממחלות לב ושבץ מוחי )מתוקננים( עבור האוכלוסייה‬ ‫�‬ ‫היהודית בשלוש נפות: ירושלים, תל אביב וחיפה, לאורך שלוש תקופות )ממוצע ארצי = 001(.‬ ‫���������������������������������������������������������������������������������������‬ ‫������������������������������������������������������������������������ �‬ ‫���‬ ‫4991-7891‬ ‫6891-3891‬ ‫8791-9691‬ ‫נפה‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫�����‬ ‫18 �‬ ‫ירושלים �‬ ‫���������* ����� 19 ** ���������‬ ‫39 *‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫���‬ ‫�‬ ‫99 18 � 101 19 �‬ ‫�������‬ ‫����‬ ‫���‬ ‫��‬ ‫79 *‬ ‫תל אביב‬ ‫�‬ ‫101‬ ‫99‬ ‫79��‬ ‫��������‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫711 **‬ ‫211*‬ ‫� 101‬‫חיפה �����‬ ‫101‬ ‫711 �‬ ‫211 �‬ ‫�‬ ‫���‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫רמת המובהקות הסטטיסטית: * = 100.0<‪P<0.0001 = ** ;P‬‬ ‫�‬ ‫����������������������������100.0<‪P>0.0001�������P‬‬ ‫מקורות: 32,12,09‬ ‫������������������‬ ‫נתונים על תחלואה בנפת חיפה ובצפון הארץ‬ ‫01‬
‫אשפוז ילדים ובני נוער‬ ‫עוּברים, תינוקות, ילדים ובני נוער בשלבי התפתחותם השונים )עד גיל 02( רגישים לרעלים‬ ‫בסביבתם יותר ממבוגרים. למרות חשיפה של ילדים ומבוגרים באותן הדרכים - דרך הריאות, העור,‬ ‫מערכות העיכול - ילדים נפגעים יותר. ככל ששלב ההתפתחות מוקדם, הרגישות לנזק מהרעלים‬ ‫השונים הולכת וגוברת, כאשר רגישות עוּברים לזיהום סביבתי היא הגבוהה ביותר.‬ ‫6‬ ‫לאור זאת, צפוי שבאזורים הגיאוגרפיים בישראל שבהם יש יותר זיהום באוויר, נמצא שיעורי אשפוז‬ ‫������������������������������איכותית )מחלות חמורות יותר( והן כמותית )מספר���������������‬ ‫גבוהים יותר של ילדים ונוער, הן ����������������������������������� החולים(.‬ ‫������������������������������������������������������������������������������������������‬ ‫מניתוח של נתוני האשפוזים שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 5991, השנה‬ ‫������ האחרונה שלגביה קיימים נתונים מפורטים, נמצא שאזור הצפון מוביל באשפוז של כל קבוצות‬ ‫�‬ ‫הילדים 4-0, 41-5, 91-51 שנים.‬ ‫��������������������������������������������������������������������������������‬ ‫�������������������������������‬ ‫������כשמשווים את הנתונים לממוצע הארצי, רואים שבשנת 5991 התאשפזו בשניים ממחוזות הצפון‬ ‫�‬ ‫000,02 ילדים יותר מבמחוזות אחרים!‬ ‫7‬ ‫������������������������������������������������������������������������������������������‬ ‫�������������‬ ‫�‬ ‫איור 3: אשפוזי ילדים במחוזות השונים לפי קבוצות גיל )משוקלל לממוצע הארצי = 001( לפי נתוני‬ ‫הלמquot;ס ב-5991.‬ ‫���‬ ‫���‬ ‫���‬ ‫���‬ ‫��‬ ‫������‬ ‫��‬ ‫��‬ ‫��‬ ‫��‬ ‫��‬ ‫��- ��‬ ‫��- ��‬ ‫��- ��‬ ‫��- ��‬ ‫��- ��‬ ‫��- ��‬ ‫������‬ ‫������‬ ‫������‬ ‫������‬ ‫������‬ ‫������‬ ‫�-�‬ ‫� -�‬ ‫� -�‬ ‫�-�‬ ‫�-�‬ ‫�-�‬ ‫����‬ ‫�������‬ ‫�������‬ ‫�����‬ ‫����‬ ‫����‬ ‫�‬ ‫6 מקורות: 6, 31, 43‬ ‫�������������������������������������������������������������������������������������‬ ‫7 מקורות: 83.‬ ‫������������������������� �‬ ‫�‬ ‫זיהום אוויר ובריאות הציבור‬ ‫11‬ ‫�� �����������������������������������������������������������������������������‬ ‫������‬
‫ככלל, נתוני התחלואה והתמותה מראים כי אנשים החיים באזור חיפה והצפון מסכנים את בריאותם‬ ‫בהשוואה לאזורים רבים בארץ:‬ ‫א. באזור חיפה והצפון תחלואה עודפת, בכל מחלות הסרטן, בשיעור הגבוה ב-%02 מהממוצע‬ ‫הארצי;‬ ‫ב. אשפוז ילדים באזור הצפון – יהודים וערבים - גבוה במידה ניכרת בהשוואה לשאר אזורי‬ ‫הארץ;‬ ‫ג. שיעור התחלואה והתמותה של מבוגרים עקב מחלות כגון מחלות לב ושבץ מוחי גבוה יותר‬ ‫בנפת חיפה ובנפות הסמוכות לה;‬ ‫ד. בערים בצפון המדינה )חיפה, קריות, עכו ונשר(, שיעור התחלואה בלימפומה שאינה עquot;ש‬ ‫הודג'קין הוא הגבוה בארץ, ומהגבוהים בעולם;‬ ‫ה. באזור חיפה ועכו נמצאה תחלואה עודפת ב-%42 בסרטן השד. עדיין לא הוכח גורם מובהק אך‬ ‫מחקרים שונים מצביעים כי גורם מרכזי הנו זיהום סביבתי;‬ ‫ו. אזור הצפון מוביל גם בתמותה ממחלות כבד, כליות ויתר לחץ דם, מחלות הקשורות לזיהום‬ ‫סביבתי.‬ ‫8‬ ‫ז. לפי נתונים שנמסרו לחquot;כ רשף חן עquot;י שר הבריאות מר דני נווה אשפוז ילדים בשנת 0002‬ ‫בגילאי 4-0 בנפת חיפה היה %13 יותר מאשר הממוצע הארצי. ילדים בגילאי 41-5 בנפת חיפה‬ ‫אושפזו בשיעור הגבוה ב- %34 מהממוצע הארצי.‬ ‫8‬ ‫מקור: 73‬ ‫נתונים על תחלואה בנפת חיפה ובצפון הארץ‬ ‫21‬
‫3. זיהום אוויר במפרץ חיפה ועכו‬ ‫מקורות פליטות לאוויר במפרץ חיפה ועכו‬ ‫באזור מפרץ חיפה יש מפעלים רבים המייצרים, כבר משנות הארבעים של המאה העשרים, חומרים‬ ‫מסרטנים ומחוללי מחלות. בין המזהמים העיקריים נכללים בתי הזיקוק לנפט, תחנות כוח, מפעלים‬ ‫פטרוכימיים, כבשן מלט )נסגר בסוף 2002(, מפעלי דשנים, מתכות ומחזורן, תעשיות צבעים, חומרי‬ ‫ניקוי וכלור, ומפעל לייצור ‪) PVC‬נסגר ב-3002(.9 פירוט של המזהמים העיקריים והשפעותיהם על‬ ‫הבריאות מופיע בנספח 1.‬ ‫תחנת הכוח‬ ‫תחנת הכוח של חברת החשמל במפרץ חיפה, כמו עוד שתי תחנות בארץ, פועלת על מזוט. בשלוש‬ ‫התחנות האלה לא היה ציוד להפחתת פליטת חלקיקים וציוד אחר להקטנת פליטת גזים. לכן, לכל‬ ‫יחידת חשמל מופקת, נוצר זיהום גבוה יותר במאות אחוזים בהשוואה למדינות אירופה. חלקיקים‬ ‫הנפלטים מתחנת הכוח כוללים מתכות כבדות הנשאפות ישירות לריאות וחודרות לשרשרת‬ ‫המזון.01 )נספח 6(. שני סוגי המתכות הנפלטים בכמות הגדולה ביותר הנם ניקל וונדיום. ניקל‬ ‫נחשב לחומר הגורם לסרטן ריאות והוא אחד מהגורמים לסרטן ריאות גם בקרב מעשנים. לפי‬ ‫עבודתו של גנור, אשר בדק חשיפה של תושבי תל אביב לשני החומרים הנquot;ל, מתברר שתושבי‬ ‫תל-אביב נחשפו יום-יום לרמה של ניקל הגבוהה פי 5 מהרמה שאליה נחשף אדם בוגר המעשן‬ ‫קופסת סיגריות ביום.11 לאחרונה הוכח כי ונדיום גורם לקצב לב לא סדיר )פרופ' יואל שוורץ,‬ ‫אוניברסיטת הרווארד(. לפי שוורץ, כמעט כל המתכות כאשר נשאפות לריאות ומגיעות למחזור‬ ‫הדם יוצרות הפרעות במערכות גוף, שמובילות לתמותה ממחלות לב.‬ ‫לפי נתוני איגוד ערים לאיכות הסביבה quot;שומרי המפרץquot;, במהלך 4002 נפלטו לאוויר מתחנות הכוח‬ ‫בחיפה 578,3 טון גפרית דו-חמצנית 121,1 )2‪ (SO‬טון תחמוצות חנקן )‪ (NOx‬ו-553 טון חלקיקים‬ ‫)01‪) .(PM‬מקור: דquot;ר ברננדה פליקשטיין, סמנכquot;ל איגוד ערים לאיכות הסביבה חיפה(.‬ ‫בתי זיקוק‬ ‫בתי הזיקוק בחיפה פלטו לאוויר בשנת 2002 844,7 טון גפרית דו-חמצנית, 832,3 טון תחמוצות‬ ‫חנקן, 116 טון חלקיקים ו-388,7 טון חומרים אורגניים נדיפים. בנוסף ניתן לראות בנספח 3, בבתי‬ ‫הזקוק ככלל בעולם פולטים חומרים מסרטנים רבים נוספים.‬ ‫מספרים אלה אינם גזרה משמיים. בהשוואה לקליפורניה, בית הזיקוק במפרץ חיפה פולט לכל‬ ‫כמות נפט מזוקק נתונה פי 26.3 גפרית דו-חמצנית, פי 7.2 תחמוצות חנקן, פי 4 חלקיקים ופי 21‬ ‫חומרים אורגניים נדיפים הכוללים חומרים מסרטנים. בהתייחס לנתון האחרון - בתי הזיקוק במפרץ‬ ‫חיפה, המעבדים כ-6.7 מיליון טון נפט גולמי, פולטים כמות זהה לזו שבכל קליפורניה שבה 12 בתי‬ ‫זיקוק המעבדים 001 מיליון טון נפט גולמי! ראו איור 4.‬ ‫הקשר בין עודף סרטן, מחלות לב ושבץ מוחי באזורים שבסביבת מפעלי בתי זיקוק ידוע מזה 03‬ ‫21‬ ‫שנה.‬ ‫9‬ ‫מקור: 82‬ ‫01‬ ‫מקור: 03‬ ‫11‬ ‫מקור: 71‬ ‫21‬ ‫מקורות: 7, 23, 33‬ ‫זיהום אוויר ובריאות הציבור‬ ‫31‬
‫איור 4: השוואת פליטות מזהמים )בטונות( מזיקוק נפט בחיפה מול קליפורניה לכל מיליון טון‬ ‫נפט מזוקק ל-3002‬ ‫2301‬ ‫579‬ ‫0501‬ ‫009‬ ‫057‬ ‫006‬ ‫424‬ ‫054‬ ‫172‬ ‫003‬ ‫751‬ ‫58‬ ‫08‬ ‫7.91‬ ‫051‬ ‫0‬ ‫‪VOC's‬‬ ‫01‪PM‬‬ ‫‪NOx‬‬ ‫‪SOx‬‬ ‫‪SOx‬‬ ‫‪NOx‬‬ ‫01‪PM‬‬ ‫‪VOC' s‬‬ ‫‪California‬‬ ‫‪Israel‬‬ ‫���������‬ ‫����‬ ‫קליפורניה‬ ‫חיפה‬ ‫12 בתי זיקוק‬ ‫1 בית זיקוק‬ ‫�� ����������‬ ‫�����������‬ ‫000,000,001 טון נפט גולמי בשנה‬ ‫000,936,7 טון נפט גולמי בשנה‬ ‫מקורות: עquot;ס נתוני איגוד ערים חיפה לאיכות סביבה וה ‪CARB‬‬ ‫�����������‬ ‫���������‬ ‫מפעלי עמק עכו‬ ‫��������������������������������������������‪CARB‬‬ ‫באזור התעשייה של דרום עכו שוכנים מפעלי צבע, מזון, מתכת, ועוד. בעבר פעל שם גם מפעל‬ ‫תעשיות אלקטרוכימית. שני מפעלים שגרמו לזיהום אוויר בעייתי במיוחד הם 'קרית הפלדה', כיום‬ ‫'חוד מתכות' ותעשיות אלקטרוכימיות )נסגר בסוף 3002(.‬ ‫�‬ ‫����������‬ ‫קריית הפלדה‬ ‫���������������������������������������������������������������������������������‬ ‫בשנת 1002,����������������������������������������������������� כעת אישר‬ ‫���������������������������� אחרי כארבעים שנות פעילות, הופסק הייצור בקריית הפלדה.‬ ‫המשרד לאיכות הסביבה הפעלה מחודשת של תנורי קריית הפלדה למיחזור גרוטאות.‬ ‫�����������������������������������������������‬ ‫�‬ ‫הסכנה לבריאות הציבור נובעת מהפעלת תנורי ההתכה בלי שדרוג מספיק של הציוד ושל‬ ‫האמצעים למניעת פליטת חומרים מסוכנים.‬ ‫�‬ ‫�������‬ ‫����������������������������������������������������������������������������‬ ‫���������������������������������������������������������������������������‬ ‫זיהום אוויר במפרץ חיפה ועכו‬ ‫41‬ ‫��������������������������������������������������������������������������������‬ ‫������������‬ ‫�‬ ‫������������������������������������������������������������������������ �‬ ‫�‬
‫בהסתמך על דוחות רשמיים שהגיעו לידינו ומידע אחר, ניתן לקבוע את העובדות הבאות:‬ ‫רובה המכריע של פעילות קריית הפלדה בוצעה ללא סינון נאות של גזי הפליטה. אי לכך נפלטו‬ ‫לאוויר אלפי טונות מתכות מדי שנה, הכוללות 5 מתכות הידועות כמסרטנות - קדמיום, כרום,‬ ‫עופרת, ניקל וארסן. בנוסף, נפלטו כמויות ניכרות של חומרים אורגניים רב-טבעתיים,חלקם‬ ‫מסרטנים, כמו גם כמויות דיאוקסין גדולות )נספח 5(.‬ ‫כיום ידוע ששרפת מזוט פולטת לאוויר מתכות כבדות רעילות, חלקן מסרטנות. עם זאת, בקריית‬ ‫הפלדה, המתכות הכבדות הרעילות נפלטו כל שנה בסדר גודל של מאות אלפי קquot;ג בשנה, זאת‬ ‫מאחר שהמפעל לא פעל עם ציוד מתאים לסינון המזהמים. בין המתכות שאינן ידועות כמסרטנות‬ ‫נכללות כאלה הפוגעות בצורה חמורה במערכת העצבים ביניהם כספית ומנגן.‬ ‫חלק מחומרים אלה - אורגניים ואנאורגניים - חודרים לשרשרת המזון ומשתלבים במערכת‬ ‫האקולוגית-חקלאית - יבשתית וימית כאחד.‬ ‫31‬ ‫לפני כ-51 שנה ביצע פרופ' לב פישלזון מאוניברסיטת תל אביב מחקר מורכב ומעמיק ובו התריע‬ ‫על הימצאות חומרים רעילים ביותר באוויר, בקרקע , בחי ובצומח בשל פעילות תעשייתית בעמק‬ ‫עכו.‬ ‫41‬ ‫תעשיות אלקטרוכימיות‬ ‫במפעל זה, התוצר היה פולי ויניל כלוריד )‪ .(PVC‬שני חומרים שנוצרו בשלבי ביניים בתהליך ייצורו‬ ‫היו אתילן די כלוריד -‪ ,EDC‬ויניל כלוריד מונומר - ‪ .VCM‬הכמויות השנתיות אשר נוצרו במפעל היו‬ ‫בסדרי גודל של מאות אלפי טון. שני החומרים נחשבים כיום למסרטנים. בנוסף לכך, נוצר חומר‬ ‫לוואי– הדיאוקסין - בתהליך ייצור ‪.EDC‬‬ ‫במטרה להגן על בריאות העובדים בתהליכי ייצור דומים בעולם המערבי נאספים גזי הפליטה‬ ‫ונשרפים עquot;י לפיד. החוק האירופאי החדש מחייב איסור פליטת יותר מ-1 מquot;ג/מquot;ק אוויר של‬ ‫‪ EDC‬ו- ‪ .VCM‬לפי דוח רשמי מטעם המפעל, פליטות ‪ VCM‬הגיעו ל- 000,65 מquot;ג/מquot;ק, ו-‪EDC‬‬ ‫ל-000,08 מquot;ג/מquot;ק. שני החומרים הנquot;ל פוגעים במערכת העצבים, במערכות החיסון והרבייה,‬ ‫בכליות ובכבד.‬ ‫מפעל אחד בארץ פלט יותר ‪ VCM‬מאשר 84 מפעלים בארהquot;ב יחדיו, ובערך פי 03 ‪ EDC‬מ-8‬ ‫מפעלים יחדיו בארהquot;ב, המייצרים חומר גלם לייצור מעל 5 מיליון טון ‪ PVC‬לשנה, בעוד‬ ‫המפעל בארץ ייצר כ-031 אלף טון לשנה. שני חומרים אלו הנם חומרים מסרטנים.‬ ‫31‬ ‫מקור: 21‬ ‫41‬ ‫מקור: 51‬ ‫זיהום אוויר ובריאות הציבור‬ ‫51‬
‫טבלה 2: השוואת פליטות מתעשיות אלקטרוכימיות בישראל לעומת מפעלים ליצור ‪ PVC‬בארהquot;ב‬ ‫מפעלי ‪ PVC‬בארהquot;ב‬ ‫תעשיות אלקטרוכימיות‬ ‫)טון לשנה(‬ ‫בישראל )טון לשנה(‬ ‫85 )8 מפעלים(‬ ‫004,1 )מפעל 1(‬ ‫פליטת ‪EDC‬‬ ‫033 )84 מפעלים(‬ ‫094 )מפעל 1(‬ ‫פליטת ‪VCM‬‬ ‫000,000,5‬ ‫000,031‬ ‫כמות ‪ PVC‬מיוצר‬ ‫נתונים אלה לקוחים מדוח של המפעל בעקבות שיפוצים שעשו על מנת לצמצם את רמת‬ ‫הפליטות. לפי העיתונות, בשנת 0002 נפלט 094 טון של ‪ .VCM‬בתהליך ייצור ה-‪ EDC‬נוצרות כמויות‬ ‫גדולות ביותר של דיוקסינים, שעל-פי כל המידע שהגיע לידי הקואליציה, נפלטו לאוויר בכמויות‬ ‫גדולות במיוחד )פרופ' וויליאם ב. קרול מומחה לנושא, מקורות יודעי דבר(.‬ ‫על פי עבודתו של קרול והחישובים שבוצעו עquot;י אנשי הקואליציה לבריאות הציבור, סביר להניח‬ ‫שבכל שנה שהמפעל פעל נפלטו לאוויר בין 004-052 גרם דיוקסין. מדובר בכמויות אדירות וזאת‬ ‫בהשוואה לנתוני המשרד לאיכות הסביבה, שנמסרו בעל פה, לפיהם בכל מדינת ישראל נפלטים‬ ‫מכל המקורות )תעשייתיים, שרפות יער, שרפות ביתיות וכדומה( כ-52 גרם בשנה של דיוקסין.‬ ‫תושבי אזור הקריות נחשפו לכמויות אדירות של דיוקסין לאורך 82 שנות עבודתו של המפעל,‬ ‫באזור הקריות קיים עודף חריג ביותר של תחלואה בסרטן לימפומה שאינו עquot;ש הודג'קין וכיום אזור‬ ‫זה מוביל את העולם בתחלואה בסוג ברטן זה. סרטן זה ידוע כסרטן הקשור לדיוקסין.‬ ‫51‬ ‫תחנות ניטור מזהמים במפרץ חיפה‬ ‫בעולם המערבי מתבצע ניטור כמותי ואיכותי של מזהמי אוויר וביניהם אלה הידועים כמסרטנים‬ ‫באוויר ובמזון, בעוד שבארץ, כמעט לא בוצעו ניטורים כאלה.‬ ‫כיום אין תחנות ניטור באזור עכו המודדות השפעות של המפעלים באזור דרום עכו. כמו כן לא‬ ‫קיימות כלל תחנות ניטור ביישובים הערביים באזור.‬ ‫רשת תחנות הניטור באזור כוללת 02 תחנות הממוקמות הן באזורים עירוניים מרכזיים והן בפריפריה‬ ‫)איור 5(. מדיניות הפריסה של הרשת לא תוכננה מראש ואינה מוכתבת משיקולים מדעיים דווקא‬ ‫אלא מאפיינת בראש ובראשונה שיקולים )quot;לחציםquot;( פוליטיים של הרשויות המקומיות. הרשת‬ ‫איננה מתואמת באופן מעשי, מאחר שהיא כוללת תחנות ניטור של שלושה גופים שונים הפועלים‬ ‫באופן עצמאי: איגוד ערים לאיכות הסביבה, חברת החשמל לישראל, והמרכז הארצי לאיסוף נתוני‬ ‫איכות אוויר של המשרד איכות הסביבה.‬ ‫כיום אין תחנות ניטור באזור עכו המודדות השפעות של המפעלים באזור דרום עכו. כמו כן‬ ‫לא קיימות כלל תחנות ניטור ביישובים הערביים באזור.‬ ‫51‬ ‫מקור: 61‬ ‫זיהום אוויר במפרץ חיפה ועכו‬ ‫61‬
‫�������������������������������‬ ‫�‬ ‫�������������������������������‬ ‫�‬ ‫איור 5: מפת אזור מפרץ חיפה ועכו‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫����������������������������������������‬ ‫�‬ ‫������������������������������������������������������������������������������������������‬ ‫תרומת המגזרים השונים לפליטות מזהמים �‬ ‫����������������������������������������� בארץ‬ ‫��‬ ‫�‬ ‫����������������������������������������‬ ‫����� המכריע של זיהום האוויר בארץ ���������‬ ‫הרוב�����������������������������נובע מפעילות תעשייתית, כולל ייצור חשמל. במרכזי ערים‬ ‫�‬ ‫נוצר זיהום כבד במיוחד של תחמוצות חנקן מכלי רכב.‬ ‫61‬ ‫������������������������������������������������������������������������������������������‬ ‫����������������������������������������� �‬ ‫איור 6: פליטת מזהמים משרפת דלקים לפי צרכן.‬ ‫��‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫��������������������������������� ���������‬ ‫פליטות משרפת דלק�- לפי צרכן )טונות, 4002(‬ ‫�‬ ‫000003‬ ‫000052‬ ‫��‬ ‫������������������������������������‬ ‫283,632‬ ‫753,702‬ ‫893,402‬ ‫000002‬ ‫����‬ ‫884,761‬ ‫,‬ ‫001,941‬ ‫000051‬ ‫���������‬ ‫214,231‬ ‫,‬ ‫,‬ ‫����‬ ‫�����������‬ ‫000001‬ ‫,‬ ‫����������‬ ‫368,66‬ ‫,‬ ‫���������‬ ‫���������������‬ ‫,‬ ‫00005‬ ‫�������‬ ‫583,81‬ ‫257,61‬ ‫����������� 031,9‬ ‫578‬ ‫354,1‬ ‫0‬ ‫����������‬ ‫מקורות: 01, 11 ��������‬ ‫���������������‬ ‫�������������������� ���������������������� ������������������‬ ‫�������‬ ‫61‬ ‫מקור: 42‬ ‫�‬ ‫זיהום אוויר ובריאות הציבור‬ ‫71‬ ‫�����‬ ‫������������������� ��������������������������������������������������������������������‬ ‫�‬
‫§ מקורן של מרבית הפליטות של גפרית דו-חמצנית הוא מהתעשייה, ובמיוחד מתחנות כוח‬ ‫לייצור חשמל ומבתי זיקוק.‬ ‫§ מחצית מסך פליטות המזהם תחמוצות חנקן בישראל מגיעה מתחנות כוח לייצור חשמל‬ ‫וממפעלי תעשייה שונים.‬ ‫§ הרוב המכריע של חלקיקים בארץ נפלט ממקורות תעשייתיים, כולל חברת חשמל.‬ ‫§ בנפת חיפה רוב התרכובות האורגניות הנדיפות )‪ (VOCs‬נפלטות מהתעשייה. התעשיה‬ ‫פולטת לאויר %16 מכלל המזהמים האורגניים הנדיפים שחלקם ידועים כמסרטנים ודאיים.‬ ‫בתי הזיקוק פולטים 095,7 טון ללא מסננים וציוד לצמצום הזיהום. פליטות מזהמים אלו‬ ‫אינה מוגבלת עquot;י תקני פליטה, ולא עquot;י תקני איכות אויר. ראו אויר 7.‬ ‫איור 7: תרומת המגזרים השונים לפליטת ‪VOC’s‬באזור איגוד ערים לאיכות סביבה חיפה.‬ ‫בתי זיקוק‬ ‫%33‬ ‫תחבורה‬ ‫%93‬ ‫סהquot;כ מקורות‬ ‫שימוש בממיסים‬ ‫ביאוגנים‬ ‫וצבעים‬ ‫%2‬ ‫אחרים‬ ‫יצור ואחסון‬ ‫אחסון דלקים‬ ‫%51‬ ‫%1‬ ‫חומרים אורגנים‬ ‫טצדחטק‬ ‫%6‬ ‫%4‬ ‫מקור: סקר פליטות של ‪ VOC’s‬באזור איגוד ערים חיפה, באדיבותה של דquot;ר ברננדה פליקשטיין,‬ ‫סמנכquot;ל איגוד ערים לאיכות הסביבה חיפה.‬ ‫מקורות ניידים מול נייחים במפרץ חיפה‬ ‫אחד הנושאים השנויים במחלוקת בין הרשויות הממונות על אכיפת חוקי הסביבה הוא משקלה‬ ‫של התעשייה כמקור ליצירת זיהום האוויר במפרץ חיפה ועכו אל מול תרומתה של התחבורה.‬ ‫הקואליציה לבריאות הציבור מבהירה כי יש לתלות את מרבית האחריות למפגעי זיהום האוויר‬ ‫ברוב סוגי מזהמי האוויר במקורות התעשייתיים )הנייחים(. בין השנים 3002-4991 התעשייה‬ ‫פלטה בממוצע %79 מסך כל הגפרית הדו-חמצנית, %66 מסך כל החלקיקים, %73 מסך כל‬ ‫תחמוצות החנקן ו- %55 מסך כל התרכובות האורגניות הנדיפות.‬ ‫כיום, אין ניטור של מזהמים תעשייתיים אחרים כמו דיאוקסינים, מתכות, תרכובות אורגניות‬ ‫נדיפות, פחמימנים ארומטיים טבעתיים ומזהמים אחרים באזור תעשיית האנרגיה והמתכת‬ ‫הגדול במדינה.‬ ‫זיהום אוויר במפרץ חיפה ועכו‬ ‫81‬
‫טופוגרפיה ומטאורולוגיה של חיפה והמפרץ‬ ‫מחקרים שבוצעו באזור מפרץ חיפה מצביעים על כך שהזיהומים שנוצרים ליד חוף הים נסחפים‬ ‫עם הרוח לכיוון מרכזי אוכלוסייה הנמצאים דרומית-מזרחית למקורות הפליטות. בחלק מעונות‬ ‫השנה יש הסעה של מזהמים מנפות חיפה ועכו דרומה, עד קיסריה, כך שזיהום מחיפה משפיע על‬ ‫חלקים אחרים של הארץ.‬ ‫71‬ ‫בנוסף, חלק לא מבוטל של מזהמים חודר מהאוויר לשרשרת המזון ובאמצעותה מגיעים המזהמים‬ ‫גם לחלקים אחרים של הארץ. אי לכך מאות אלפי תושבי צפון המדינה חשופים לזיהום, לעתים‬ ‫במרחק עשרות קquot;מ ממקורות הזיהום.‬ ‫זיהום הנוצר על ידי פעילות תעשייתית במפרץ חיפה ובאזור עכו והקריות אינו נשאר‬ ‫במקום היווצרו, אלא משפיע על כל האוכלוסייה הסובבת בקרבה מיידית ובמרחק רב.‬ ‫לפי מודלים של הסוכנות להגנת הסביבה האמריקאית )‪ ,(EPA‬מקורות גדולים של זיהום אויר‬ ‫יכולים להשפיע על אוכלוסיות עד מרחק של 05 קquot;מ. הסעה של מזהמי אוויר למרחקים גדולים‬ ‫הוכחה במחקרים רבים.‬ ‫81‬ ‫71‬ ‫מקורות: 1, 81‬ ‫81‬ ‫מקורות: 63, 44, 25, 16, 56‬ ‫זיהום אוויר ובריאות הציבור‬ ‫91‬
‫4. הקשר בין זיהום אוויר לתחלואה‬ ‫כל בני האדם נתונים לסיכון בריאותי כאשר הם נאלצים לנשום אוויר מזוהם, אך חלקם נמצא בסיכון‬ ‫רב יותר מאחרים. ילדים ובני נוער רגישים לכל זיהום והרגישות גוברת ככל שצעירים יותר בגיל.‬ ‫עוּברים ותינוקות סובלים יותר מזיהום סביבתי. ידוע שההשפעה של חשיפה לשילוב של מזהמים‬ ‫מצטברת, ולעתים קרובות גורמת לסינרגיזם )השפעה משולבת, חריפה יותר מסכום ההשפעות‬ ‫של כל אחד מהמזהמים בנפרד(:‬ ‫נזק לרקמות הריאות, שנוצר ממזהם אחד, מאפשר פגיעה מוגברת בריאות על ידי מזהם אחר או‬ ‫על ידי גורמים פתוגניים – חיידקים ווירוסים.‬ ‫בעשור האחרון הצטברו הוכחות לכך שגם חשיפה לרמות נמוכות של חלקיקים עדינים, ‪PM‬‬ ‫5.2, מעלה את התחלואה והתמותה ממחלות לב וכלי דם. כמו כן הודגם קשר מובהק מבחינה‬ ‫סטטיסטית בין עלייה בריכוזי חלקיקים אלה באוויר לעלייה במספר האשפוזים בבתי החולים, וכן‬ ‫נמצא קשר מובהק בין זיהום אוויר לסרטן ריאות. מחקרים נוספים מצביעים על הקשר בין זיהום‬ ‫אוויר לסוגי סרטן שונים.‬ ‫ממיפוי גאוגרפי של התחלואה בסרטן ניתן להסיק שבמקומות עם זיהום אוויר גבוה יש יותר‬ ‫תחלואה בסרטן.‬ ‫ההשפעות המזיקות של זיהום אוויר על בריאות האדם נלמדו מנקודת ראות אפידמיולוגית במשך‬ ‫כ-04 שנה. כאמור, במהלך העשור האחרון נערכו מחקרים רבים ששפכו אור חדש על הנושא, בין‬ ‫היתר בזכות שיטות מחקר משופרות שסיפקו כימות של הגורמים המרכיבים את זיהום האוויר ושל‬ ‫השפעותיו השליליות, כגון: תפקוד ריאות אצל ילדים91, עלייה בשיעור מקרי הסרטן,02 מוות מכלל‬ ‫המחלות12, מוות ממחלות לב-ריאות ומוות ממחלת סרטן הריאות.‬ ‫סיכום ממצאי המחקרים מראה כי:‬ ‫1. אין רמה בטוחה של זיהום אוויר. גם רמה נמוכה ביותר מעודדת תחלואה;‬ ‫2. ילדים פגיעים במיוחד. התפתחות ריאותיהם בין גילאי 81-01 נפגעת וזיהום אוויר גורם‬ ‫לירידת נפח תפקודי של הריאות. הירידה בתפקוד הריאות קשורה כמותית לרמות‬ ‫המזהמים. המזהמים הנם חנקן דו-חמצני, פחמן יסודי, ערפל חומצי וחלקיקים נשימתיים‬ ‫עדינים )עד 5.2 מיקרומטר – 5.2 ‪ .(PM‬במחקר שבחן רמות זיהום ב-21 ערים בקליפורניה,‬ ‫הרמה המרבית של 5.2 ‪ PM‬שנמצאה בקליפורניה הייתה זו שרוב ילדי ישראל חשופים לה‬ ‫באופן קבוע;‬ ‫3. חשיפה לזיהום אוויר, כפי שמיוצגת עquot;י ריכוז החלקיקים הקטנים 5.2 ‪ ,PM‬מובילה לעלייה‬ ‫במקרי תמותה, לתמותה ממחלות לב-ריאה, ולסרטן ריאות )טבלה 3(.‬ ‫91‬ ‫מקורות: 91, 54‬ ‫02‬ ‫מקורות: 2, 6, 7, 61, 72, 23, 33, 43, 93, 24, 64, 15‬ ‫12‬ ‫מקורות: 3, 5, 33, 64, 74, 84, 94, 05‬ ‫הקשר בין זיהום אוויר לתחלואה‬ ‫02‬
‫טבלה 3: שיעור העלייה במקרי תמותה עבור כל תוספת של 01 ‪/µg‬מquot;ק של חלקיקים באוויר.‬ ‫עלייה באחוזים‬ ‫סיבת המוות‬ ‫עבור תוספת של ‪/ 10µg‬מquot;ק‬ ‫של חלקיקים באוויר‬ ‫4‬ ‫סך מקרי תמותה‬ ‫6‬ ‫מחלות לב-ריאה‬ ‫8‬ ‫סרטן ריאות‬ ‫מקור: 64‬ ‫תוצאות מחקר זה הנן שמרניות, מחקר מדויק יותר שבוצע ב-5002 מראה תוצאות משמעותיות יותר.‬ ‫המאמר מבוסס על סיבות מוות במהלך 81 שנים בין 2891-0002 כפונקציה של ריכוזים 5.2‪ PM‬בתוך‬ ‫העיר לוס אנג'לס. נמצא כי 01 מיקרו גרם למquot;ק של אוויר מעלה סיבות מוות באחוזים הבאים:‬ ‫מחלות לב איסכמיות ב-%93 באופן מובהק וסרטן ריאות ב-%44 על גבול המובהקות הסטטיסטית.‬ ‫במחקר זה נלקחו בחשבון 44 גורמים שיכולים להשפיע על התוצאות.‬ ‫22‬ ‫הנתונים הנquot;ל מבוססים על מחקר ארוך-טווח הממומן עquot;י אגודת הסרטן האמריקאית, שמתבסס‬ ‫על מדגם של 2.1 מיליון תושבים, שמהם נפטרו כחצי מיליון ב-051 ערים בארהquot;ב. המחקר החל‬ ‫ב- 2891 וטרם הסתיים. בניתוח התוצאות של הנפטרים נלקחו בחשבון משתנים כגון: גיל הנפטר,‬ ‫מגדר, עישון, שתיית אלכוהול, ‪) BMI‬יחס גובה-משקל(, הרגלי תזונה וחשיפה למזהמים במקום‬ ‫העבודה ובמקום המגורים. בדוח המשך התייחסו התוצאות במיוחד להשפעות זיהום )הנמדד‬ ‫ב- )5.2‪ PM‬ועישון על תמותה )טבלה 4(.‬ ‫טבלה 4: סיכון יחסי מתוקנן עבור עלייה בריכוז חלקיקים מסוג 5.2 ‪ PM‬של ‪ 10µg‬למquot;ק, של לא‬ ‫מעשנים וכן עבור מעשנים בעבר ובהווה בהשוואה ללא חשופים לעליה בזהום, לפי סיבת המוות:‬ ‫)היחידות באחוזים 1=%001( )ראו טבלה מפורטת בנספח 4(‬ ‫מעשן בהווה‬ ‫מעשן בעבר‬ ‫לא מעשנים‬ ‫סיבת המוות‬ ‫49.1‬ ‫62.1‬ ‫21.1‬ ‫תמותה מכל מחלות הלב, וסכרת‬ ‫30.2‬ ‫33.1‬ ‫81.1‬ ‫מחלת לב איסכמית‬ ‫27.1‬ ‫81.1‬ ‫31.1‬ ‫הפרעות קצב, התקף לב,‬ ‫31.2‬ ‫12.1‬ ‫70.1‬ ‫יתר לחץ דם‬ ‫מקור: 74‬ ‫22‬ ‫מקור: 86‬ ‫זיהום אוויר ובריאות הציבור‬ ‫12‬
‫זיהום אוויר, אפילו ברמת זיהום נמוכה יחסית, הנו גורם סיכון משמעותי ביותר למוות ממחלות לב,‬ ‫ובעיקר מחלות לב איסכמיות, כאשר לזיהום האוויר השפעה דומה לזו של עישון לאורך זמן. על‬ ‫כל עלייה של 01 ‪ mµg‬למquot;ק של חלקיקים לאדם יש תוספת סיכון של %31 לחלות בהתקף לב‬ ‫או בהפרעת קצב לעומת מי שאינו נחשף לזיהום. בארץ, הזיהום של 5.2 ‪ PM‬הנו בסדר גודל של‬ ‫כ-03 ‪ µg‬למquot;ק, כלומר, הסיכון לחלות הוא פי 3, או, %93 תוספת סיכון.‬ ‫הדוח הנquot;ל זעזע את הקהילה הרפואית-מדעית היות וברור ממנו כי ההבדל בין תמותת מעשנים‬ ‫לתמותת לא-מעשנים איננו כפי שניתן היה לצפות, וכן ניתן להסיק ממנו רבות על חשיבות‬ ‫השפעות זיהום האוויר. כל המחקרים שבוצעו בנושא מצביעים על פגיעת זיהום האוויר באוכלוסיה‬ ‫הנחשפת.‬ ‫בשונה מעישון, מזהמים באוויר חודרים לשרשרת המזון ישירות דרך מגע ישיר עם צומח ובעלי‬ ‫חיים, וכן בעקיפין דרך חדירה למזון עquot;י זיהום קרקע ומים בשטחי חקלאות. כמו-כן, זיהום הימים‬ ‫�‬ ‫מגיע בסופו של התהליך לאדם הניזון מהדגה32.‬ ‫�‬ ‫מובן מאליו כי בישראל, עקב צפיפותם הגבוהה של מקורות הפליטה, וקרבתם לשטחי החקלאות,‬ ‫אין שדה בארץ שלא חשוף לחדירת מזהמים ברמה זו או אחרת.‬ ‫�‬ ‫באיור 8 )3991 ‪ (Dockery‬ניתן לראות כי ככל שעולה רמת החלקיקים באוויר, כך נרשמת עלייה‬ ‫�‬ ‫גבוהה יותר במקרי התמותה.‬ ‫������������������‪� ����������������PM‬‬ ‫��‬ ‫איור 8: השפעת ‪ 2.5PM‬על שיעור התמותה.‬ ‫03‬ ‫�‬ ‫�����������������������‬ ‫�‬ ‫52‬ ‫שיעור העלייה בתמותה )%(‬ ‫�‬ ‫02‬ ‫�‬ ‫51‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫������‬ ‫01‬ ‫�‬ ‫5‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫0‬ ‫�‬ ‫01‬ ‫51‬ ‫02‬ ‫52‬ ‫03‬ ‫�‬ ‫)3‪PM .2.5 (ug/m‬‬ ‫מקור: 76‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫) ‪PM . (ug/m‬‬ ‫32‬ ‫מקורות: 21, 61, 65, 66‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫הקשר בין זיהום אוויר לתחלואה‬ ‫22‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫�‬
דו"ח זיהום אוויר - מקרה מפרץ חיפה ועכו
דו"ח זיהום אוויר - מקרה מפרץ חיפה ועכו
דו"ח זיהום אוויר - מקרה מפרץ חיפה ועכו
דו"ח זיהום אוויר - מקרה מפרץ חיפה ועכו
דו"ח זיהום אוויר - מקרה מפרץ חיפה ועכו
דו"ח זיהום אוויר - מקרה מפרץ חיפה ועכו
דו"ח זיהום אוויר - מקרה מפרץ חיפה ועכו
דו"ח זיהום אוויר - מקרה מפרץ חיפה ועכו
דו"ח זיהום אוויר - מקרה מפרץ חיפה ועכו
דו"ח זיהום אוויר - מקרה מפרץ חיפה ועכו
דו"ח זיהום אוויר - מקרה מפרץ חיפה ועכו
דו"ח זיהום אוויר - מקרה מפרץ חיפה ועכו
דו"ח זיהום אוויר - מקרה מפרץ חיפה ועכו
דו"ח זיהום אוויר - מקרה מפרץ חיפה ועכו
דו"ח זיהום אוויר - מקרה מפרץ חיפה ועכו
דו"ח זיהום אוויר - מקרה מפרץ חיפה ועכו
דו"ח זיהום אוויר - מקרה מפרץ חיפה ועכו
דו"ח זיהום אוויר - מקרה מפרץ חיפה ועכו
דו"ח זיהום אוויר - מקרה מפרץ חיפה ועכו
דו"ח זיהום אוויר - מקרה מפרץ חיפה ועכו

More Related Content

דו"ח זיהום אוויר - מקרה מפרץ חיפה ועכו

  • 1. ‫זיהום אוויר ובריאות הציבור‬ ‫מקרה מפרץ חיפה ועכו‬ ‫תמונת מצב 5002‬ ‫כתיבה: דר' ג'ימי קריקון‬ ‫דר' סטיב גרנט‬ ‫גיל יעקב‬ ‫קרן מלכיאלי יצקר‬ ‫אלה נוה‬ ‫עריכה: רון פרומקין‬
  • 2. ‫.‪Air Pollution and Public Health‬‬ ‫זיהום אוויר ובריאות הציבור.‬ ‫:‪The Haifa Bay-Acre Industrial Complex‬‬ ‫מקרה מפרץ חיפה ועכו,‬ ‫5002 ,‪Case Study Report‬‬ ‫תמונת מצב 5002‬ ‫הקואליציה לבריאות הציבור הוקמה כקואליציה של ארגונים אחדים בשנת 1002 על ידי‬ ‫שתיquot;ל )שירותי תמיכה וייעוץ לארגונים חברתיים( מתוך זיהוי בעיה משותפת המאחדת את‬ ‫אזור חיפה והצפון - תמותה ותחלואה ממחלות לב, שבץ מוחי וסרטן, בנפת חיפה ובמחוז צפון‬ ‫בשיעורים גבוהים במיוחד מהממוצע הארצי. מחלות אלו נגרמות גם מזיהום סביבתי, שהוא‬ ‫גבוה במיוחד באזור מפרץ חיפה והצפון.‬ ‫כיום, הקואליציה לבריאות הציבור הנה עמותה רשומה המהווה ארגון גג לכ-02 ארגוני‬ ‫סביבה מקומיים וארציים, חוקרים מתחום איכות הסביבה מאוניברסיטאות שונות, רופאים‬ ‫מדיסציפלינות שונות, כגון אונקולוגיה, קרדיולוגיה ובריאות הציבור, יועצי איכות סביבה‬ ‫מהמגזר הפרטי, ועדי פעולה ותושבים שמתעניינים בנושא.‬ ‫הקואליציה שמה לה למטרה להפחית את התחלואה והתמותה הגבוהה שמקורה בזיהומים‬ ‫תעשייתיים באזור מפרץ חיפה והצפון. באזור מפרץ חיפה, ממוקמים מפעלים רבים בשטח‬ ‫גאוגרפי קטן, המייצרים יחד זיהום סביבתי בריכוז גבוה וחריג. לזיהום זה יש השפעה בריאותית‬ ‫הרסנית לא רק על תושבי האזור הקרוב אלא גם על כל אזור הצפון.‬ ‫יעדי הקואליציה‬ ‫• טיפול בנושא התקינה של חומרים מזהמים שתבטיח עמידה בתקנים מקובלים באירופה‬ ‫וארהquot;ב;‬ ‫• הבטחת ניטור ופרסום נתונים אמינים וזמינים לציבור על זיהום האוויר במפרץ חיפה ובצפון;‬ ‫• הבטחת אכיפה של התקנים על המפעלים וענישה לחורגים מהתקן;‬ ‫• מניעת הקמת מקורות מזהמים נוספים באזור והפחתת רמות הזיהום הקיימות;‬ ‫• העלאת מודעות הציבור, התקשורת, מקבלי החלטות, ואנשי אקדמיה ורפואה לקשר בין‬ ‫זיהום אוויר לבריאות הציבור.‬ ‫הקואליציה פועלת להשפעה על מקבלי החלטות ברמת הממשלה והכנסת וברמת הרשויות‬ ‫המקומיות. הקואליציה פועלת להעלאת מודעות הציבור הרחב באזור לסיכונים הבריאותיים‬ ‫הסביבתיים אליהם הוא חשוף, ומגייסת את הציבור לפעילות בנושא.‬ ‫הקואליציה ממומנת על ידי קרן ברכה, קרן גולדמן, קרן פורטר וקרן שלquot;י. כמו כן פעילות רבה‬ ‫של הקואליציה נעשית על ידי פעילי השטח - מתנדבים רבים אשר הנושא קרוב לליבם. ללא‬ ‫הקרנות ופעילים אלה פעילות הקואליציה לא הייתה מתקיימת, ולהם שלוחה תודתנו.‬ ‫פרטים להתקשרות: ת.ד. 5919, חיפה 09013, טל' 0571258-40 פקס 5871258-40, אימייל:‬ ‫‪ ,info.coalition@yahoo.com‬אתר אינטרנט: ‪www.health-coalition.org.il‬‬ ‫תודות‬ ‫אנו מודים לקרן שלי ולקרן פורטר אשר מימנו את הכנת דוח זה, ולקרן ברכה וקרן גולדמן אשר‬ ‫מימנו את הפעילות היומיומית של הקואליציה.‬ ‫אנו מודים לחוקרים בארץ ובחוquot;ל שעודדו וסייעו במידע, חלקו לפני הפרסום בספרות.‬ ‫אנו מקדישים את הדוח לכל העוסקים ברפואה ותורמים ממרצם יום ולילה למען בריאות הציבור.‬ ‫אנו מבקשים גם להודות למקבלי החלטות המנסים להביא לשיפור מצב הסביבה בארץ.‬ ‫דוח זה מוקדש לזכרה של פרופ' רינה זייזוף, ששילבה בתוכה את כושר הריפוי והוראת הדרך.‬
  • 3. ‫תוכן העניינים‬ ‫עמוד‬ ‫5‬ ‫תקציר‬ ‫6‬ ‫1. מבוא‬ ‫7‬ ‫2. נתונים על תחלואה בנפת חיפה ובצפון הארץ‬ ‫31‬ ‫3. זיהום אוויר במפרץ חיפה ועכו‬ ‫02‬ ‫4. הקשר בין זיהום אוויר לתחלואה‬ ‫32‬ ‫5. העלות הכלכלית של זיהום האוויר‬ ‫52‬ ‫6. חקיקה, תקינה ויישום‬ ‫72‬ ‫7. סיכום, מסקנות והמלצות‬ ‫92‬ ‫8. נספחים‬ ‫נספח 1: מזהמי האוויר העיקריים ותכונותיהם, מקורותיהם והשפעותיהם על‬ ‫הבריאות.‬ ‫נספח 2: מזהמי אוויר שמנוטרים באופן שגרתי בקליפורניה על מנת לשמור‬ ‫על בריאות ילדים‬ ‫נספח 3: נתוני פליטה של 51 המזהמים המסרטנים ביותר אשר נפלטו מבתי‬ ‫זיקוק בארהquot;ב בשנת 0002‬ ‫נספח 4: סיכון יחסי מתוקנן עבור עלייה בריכוז חלקיקים מסוג 5.2 ‪PM‬‬ ‫של ‪ 10µg‬למquot;ק, של לא מעשנים וכן של מעשנים בהווה ומעשנים‬ ‫בעבר בהשוואה ללא חשופים לעליה בזיהום, לפי גורם המוות‬ ‫נספח 5: הערכה של פליטות מזהמים לאוויר מקרית הפלדה לשנה‬ ‫נספח 6: הערכת פליטת מתכות ומזהמים אחרים בטונות מתחנת הכוח‬ ‫quot;רידינגquot; בתל אביב שגודלם קטן מ- 1‪ µm‬בשנות השמונים‬ ‫83‬ ‫9. רשימת מקורות‬ ‫זיהום אוויר ובריאות הציבור‬ ‫3‬
  • 5. ‫תקציר‬ ‫חשיפה לחומרים כימיים וקרינה גורמים סיכון לבריאות האדם. על סמך אלפי מחקרים ומאמרים‬ ‫ידוע כיום שחשיפה לאוויר מזוהם )בתלות ברמות והרכב המזהמים באוויר( יכולה לגרום‬ ‫להתפתחות סרטן ולתמותה טרם עת ממחלות לב ושבץ מוחי. בנוסף, זיהום אוויר מחריף מחלות‬ ‫נשימתיות ופוגע בקיבולת ריאותיהם של ילדים בני נוער.‬ ‫רבים מהחומרים המזהמים הנפלטים לאוויר חודרים לשרשרת המזון ומסכנים בכך את בריאות‬ ‫האדם הנחשף אליהם.‬ ‫צפון מדינת ישראל, מבחינה היסטורית, הוא אזור של תעשייה כבדה מימי המנדט עד היום.‬ ‫אופן עבודת המפעלים באזור זה, בשילוב עם גורמים גיאוגרפיים ומטאורולוגיים, גרמו להגברת‬ ‫הזיהום באזור. נתונים שהגיעו לידיעת הקואליציה לבריאות הציבור ונותחו על ידיה, מצביעים על‬ ‫כך שבצפון המדינה היו התושבים חשופים לכמויות של מזהמים שאין כדוגמתן במערב. מדובר‬ ‫בכל החומרים המזהמים העיקריים הידועים למדע, הכוללים חומרים מסרטנים וחומרים הפוגעים‬ ‫בכל מערכות הגוף. פליטות החומרים הנquot;ל היו, במקרה הטוב, כמה מאות אחוזים מעל המקובל‬ ‫במדינות תעשייתיות מודרנית, ולעתים אף עד כמיליון אחוז יותר מהמקובל כבטוח.‬ ‫לכן, אין זה מפתיע שמשנות התשעים המוקדמות ועד היום מתפרסמות עבודות של חוקרי משרד‬ ‫הבריאות, לפיהן נפות חיפה ועכו מובילות את המדינה באופן מובהק בתחלואה עודפת מסרטן, גם‬ ‫לאחר שקלול פקטורים מטעים כמו גיל או יבשת מוצאם של החולים.‬ ‫בנוסף, מ-3891 ועד היום נפות חיפה והנפות הצמודות לה מובילות את המדינה בתמותה כתוצאה‬ ‫ממחלות לב ושבץ מוחי.‬ ‫נתונים אלה אינם מקריים אלא נובעים ממצב זיהום האוויר במפרץ חיפה והצפון, שרמתו הגבוהה‬ ‫אינה קיימת בשום מדינה מתקדמת אחרת בעולם. הנתונים מבוססים על נתוני התחלואה‬ ‫והתמותה במדינה כולה, המחולקת ל-41 נפות, כאשר אלה הממוקמות בצפון סובלות משיעורי‬ ‫תחלואה ותמותה גבוהים יותר מהאחרות.‬ ‫דוח זה מצביע על כך שהמפעלים בצפון פלטו, ועדיין פולטים, כמויות מזהמים ברמה שכלל אינה‬ ‫מקובלת בעולם הנאור, וחורגת באחוזים גבוהים ביותר.‬ ‫אם לא יינקטו צעדים מיידיים לשיפור המצב, ימשיכו ילדינו לשלם מחיר שאינו מתקבל על הדעת.‬ ‫זיהום אוויר ובריאות הציבור‬ ‫5‬
  • 6. ‫1. מבוא‬ ‫רוב מזהמי האוויר הם תוצאה של פעילות האדם. רק חלקם הקטן בא ממקורות טבעיים. אורח‬ ‫החיים המודרני גורם לייצור של זיהום האוויר ממקורות שונים כמו תעשייה, ייצור חשמל, תחבורה,‬ ‫שריפת חומרים אורגאניים ואנאורגאניים, הסקה, ועוד. ממקורות אלו נפלטים מזהמים מסוכנים‬ ‫לאוויר הגורמים לנזקים רבים לבריאות, ולמוות בטרם עת.‬ ‫1‬ ‫זיהום האוויר גורם גם לפגיעה כלכלית ניכרת )עלויות טיפול בחולים, אבדן ימי עבודה, פגיעה‬ ‫באיכות החיים, בלאי מואץ בתשתיות, פגיעה בגידולים חקלאיים, הפחתת עוצמת האור המגיעה‬ ‫לצומח( ולנזק למערכות אקולוגיות. מעבר לכך, זיהום האוויר הוא בין הגורמים החשובים לשינויים‬ ‫האקלימיים הקיצוניים בכדור הארץ, הבאים לידי ביטוי בשינויי מזג אוויר קיצוניים, שאת מלוא‬ ‫חריפותם אנו עשויים להרגיש רק בעתיד.‬ ‫2‬ ‫לכל הנזקים האלו יש עלות כלכלית, מעבר לערך האסתטי ולהפרעה למהלך החיים הסדירים.‬ ‫לאורך ההיסטוריה ועד היום, התעשיות השונות חסכו כסף רב בכך שלא השקיעו בטכנולוגיות‬ ‫למניעת הזיהום. כתוצאה מכך נגרמו נזקים שעלותם גבוהה פי עשרות מונים מההשקעה שנדרשה‬ ‫למניעתם.‬ ‫הוכח זה מכבר, בעיקר במחקר הבינלאומי, על קיומו של קשר ישיר בין זיהום אוויר לתחלואה של‬ ‫האוכלוסיות החשופות. נתונים אפידמיולוגים עדכניים מראים כי אזור מפרץ חיפה מוביל על פני‬ ‫הממוצע הארצי בשעורי התחלואה והתמותה ממחלות לב, מחלות נשימה, וסוגים מסוימים של‬ ‫סרטן. באזור מפרץ חיפה ועכו חיים כיום מאות אלפי אנשים. האזור מהווה מרכז גדול לתעשיות‬ ‫דלקים ואנרגיה, מתכות, פלסטיקה ומזון. המזהמים הנפלטים כוללים חומרים אורגניים נדיפים,‬ ‫חלקיקים ומתכות כבדות, אשר הצטברותם בגוף יכולה לגרום לשיבוש תהליכים.‬ ‫3‬ ‫בשנים האחרונות מצטברים נתונים ועדויות על כך שבמשך שנים רבות רמות זיהום האוויר באזור‬ ‫היו גבוהות מהתקנים הסביבתיים המוגדרים בתקנות שנבעו מחוקי מדינת ישראל.‬ ‫גם כך, החקיקה בישראל מצומצמת ולא עדכנית בנושא. לא קיימים תקני פליטה שמגבילים את‬ ‫כמות המזהמים שנפלטים מארובות, אלא רק תקני איכות אוויר שאינם כוללים מזהמים רבים‬ ‫שניטורם הכרחי.‬ ‫תקנים אלו היו והינם נדיבים למדי. כיום המגמה בעולם היא לכיוון החמרת התקנים עוד ועוד.‬ ‫עלויות הנזקים שמקורם בזיהום אוויר לא נלקחו בחשבון בעבר, ועדיין אינן נלקחות בחשבון על‬ ‫ידי הממסד. לו היו מפנימים אותן בעת הקמה או הרחבה של מפעלים, אנו בטוחים שמדיניות‬ ‫הממשלה הייתה קשוחה יותר.‬ ‫1‬ ‫מקורות )על-פי רשימה בסוף החוברת(: 8, 9, 31, 41, 71, 52, 92, 03, 13, 14, 34, 84, 35, 55, 75, 85, 95, 06, 26, 36, 46, 56.‬ ‫2‬ ‫מקורות: 04,53.‬ ‫3‬ ‫מקורות: 4, 02, 2‬ ‫מבוא‬ ‫6‬
  • 7. ‫דוח זה הנו יוזמה של quot;הקואליציה לבריאות הציבורquot;. מטרתו העיקרית להביא לידי הציבור הרחב‬ ‫ומקבלי ההחלטות במדינה נתונים זמינים על מזהמי אוויר, ולהסביר מהן ההשלכות הבריאותיות‬ ‫שלהם, כגון: תחלואה, אשפוז ותמותת יתר.‬ ‫הדוח מכיל ניתוח של המידע הקיים על מזהמים, ניתוח של מידע קיים על תחלואה בנפות חיפה‬ ‫ועכו, והסקת המסקנות המתבקשות מכך לגבי קיום קשר בין זיהום אוויר מתמשך מאז קום‬ ‫המדינה לבין שיעורי תחלואה גבוהים מהצפוי במפרץ חיפה.‬ ‫בסיומו מוצעות המלצות לפעילות שתביא להורדת רמות זיהום האוויר במרחב.‬ ‫quot;הקואליציה לבריאות הציבורquot; מקווה שמסמך זה יהווה כלי בידי מקבלי החלטות לנקיטת‬ ‫הצעדים הדרושים לתיקון העוול הסביבתי, החברתי והכלכלי שנגרם לאזור כתוצאה‬ ‫מהפעילות התעשייתית הכבדה במפרץ חיפה וסביבותיו, שנעשתה ללא פיקוח ואכיפה‬ ‫נאותים עquot;י המדינה.‬ ‫2. נתונים על תחלואה בנפת חיפה ובצפון הארץ‬ ‫נתוני התחלואה בנפת חיפה בשנים 8991-4891 מצביעים על מגמת עלייה בתחלואת סרטן ובמוות‬ ‫ממחלות לב וכלי דם במוח )איור 1 א-ב(. עוד עולה כי מדינת ישראל תופסת מקום quot;מכובדquot;‬ ‫ביותר בתחלואת סרטן בעולם. מרבית המחלות המוזכרות במסמך זה, כמו גם מחלות רבות‬ ‫נוספות, נגרמות או מואצות בשל חשיפה למזהמי סביבה – בעיקר כימיקלים מסרטנים, אורגניים‬ ‫ואנאורגניים ומזהמי אוויר נוספים.‬ ‫נתוני תחלואה ואשפוז בחלוקה גיאוגרפית ארצית קיימים בדוחות משרד הבריאות ובפרסומי‬ ‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. החלק הארי של פרק זה נסמך על ניתוח אותם נתונים שבוצע‬ ‫על ידי הקואליציה לבריאות הציבור ועל מספר מחקרים שפורסמו בספרות הרפואית בחוquot;ל ובארץ‬ ‫מטעם חוקרי משרד הבריאות. בפרק זה ייסקרו הנושאים הבאים: תמותה ממחלות לב וכלי דם,‬ ‫ותחלואת סרטן.‬ ‫זיהום אוויר ובריאות הציבור‬ ‫7‬
  • 8. ‫���‬ ‫���‬ ‫)��-����(‬ ‫)��-����(‬ ‫)��-����(‬ ‫)��-����(‬ ‫)��-����(‬ ‫איור 1: שיעור תחלואה בסרטן, מתוקנן לגיל ל-000,001 שנות חיים )‪ ,(ASR‬בשלוש נפות בשנים‬ ‫8991-4891, ממוצעים שלוש-שנתיים.)4(‬ ‫���‬ ‫��������‬ ‫���‬ ‫���‬ ‫����‬ ‫�������‬ ‫���‬ ‫�������‬ ‫�������������������������������������������������������������‪�������������������������ASR‬‬ ‫��������������������������‬ ‫�‬ ‫)89-5991( )59-3991( )29-0991( )98-7891( )68-4891(‬ ‫���‬ ‫-����(‬ ‫-����(‬ ‫-����(‬ ‫-����(‬ ‫-����(‬ ‫)��‬ ‫)��‬ ‫)��‬ ‫)��‬ ‫)��‬ ‫�‬ ‫���‬ ‫�������‬ ‫������������������������‬ ‫��‬ ‫���‬ ‫����‬ ‫���‬ ‫�������‬ ‫�������‬ ‫���‬ ‫���‬ ‫)��-����(‬ ‫)��-����(‬ ‫)��-����(‬ ‫)��-����(‬ ‫)��-����(‬ ‫מקור: 4.‬ ‫נתונים על תחלואה בנפת חיפה ובצפון הארץ‬ ‫8‬ ‫���‬ ‫��������‬
  • 9. ‫בשנים 1002-8991 חיפה הובילה במידה ניכרת ב-3 סוגי סרטן ביחס לרמה הארצית: ‪) NHL‬סרטן‬ ‫לימפומה שאינה עquot;ש הודג'קין(, סרטן ריאות וסרטן השד בנשים )דquot;ר מיכה בר-חנא, 4002(.‬ ‫מניתוח הנתונים בשנים הנquot;ל עולה כי עודף התחלואה אינו קשור לארץ המוצא של החולים.‬ ‫נתוני עודף תחלואה אלו היו ידועים למשרד הבריאות עוד בתחילת שנות השמונים. בשנות‬ ‫השמונים המוקדמות הובילה נפת חיפה בעודף תחלואה מסרטן בצורה ברורה ובולטת‬ ‫בהשוואה לכל נפה אחרת בארץ.‬ ‫4‬ ‫ניתוח נתוני משרד הבריאות לשנים 1002-8991 מגלה כי שיעורי התחלואה בסרטן לסוגיו בנפת‬ ‫חיפה גבוהים מהממוצע ב-%12-%32. לפי נתונים שברשותנו, ברור כי לפנינו מגמה של הגדלת‬ ‫הפער בתחלואה העודפת. עודף התחלואה עקבי ואינו קשור ליבשת המוצא, כאשר בקרב ילידי‬ ‫ישראל עודף התחלואה גדול יותר )%52-%23(. מהנתונים אפשר להסיק חד-משמעית כי בנפת‬ ‫חיפה השכיחות של סרטן הריאות גבוהה ב-%81-82 מהממוצע הארצי.‬ ‫דוגמא נוספת - סוג הסרטן עם הקשר הברור ביותר לחשיפה לכימיקלים מסרטנים ולזיהום סביבתי‬ ‫הוא לימפומה שאינה עquot;ש הודג'קין )‪ - (NHL‬סרטן הלימפומה שבה נפגעים התאים הלימפטיים‬ ‫של מערכת החיסון. בנפת חיפה, סוגי הסרטן הבולטים בין השנים 2002-4891 היו לימפומה שאינה‬ ‫עquot;ש הודג'קין וסרטן השד.‬ ‫כיום נפת חיפה מובילה מעל כל יתר הנפות בעודף תחלואה בסרטן, כמעט פי שניים מהנפה‬ ‫הבאה אחריה בדירוג. דבר זה מתבטא בעודף שנתי של כ-005 איש מעל הממוצע הארצי.‬ ‫נתון דומה אינו ידוע בשום מקום אחר בעולם. )מקור: דquot;ר בר-חנא, מקורות יודעי דבר(‬ ‫בשנים 6891-3891 ובשנים 4991-7891 נמצאה התמותה ממחלות לב וכלי דם במוח בקרב יהודים‬ ‫בנפת חיפה גבוהה במידה משמעותית ביותר מהממוצע הארצי ומשתי הנפות הגדולות, תל אביב‬ ‫וירושלים. משמעות הדבר הינה, כי בנפת חיפה יש תמותה עודפת ממחלות לב וכלי דם במוח‬ ‫בטרם עת של כ-005 איש בשנה, מעל לממוצע הארצי. הבדל משמעותי זה, בתוך אזור גאוגרפי‬ ‫מצומצם, קרי, מדינת ישראל, אינו ידוע בעולם.‬ ‫5‬ ‫4‬ ‫מקור: 62‬ ‫5‬ ‫מקור: 45‬ ‫זיהום אוויר ובריאות הציבור‬ ‫9‬
  • 10. ‫�������������������������������������������������������������������������������������‬ ‫���������������������������������������������‬ ‫איור 2: תמותה עקב מחלות לב וכלי דם, יהודים בלבד, 4991-7891, ומידת המובהקות הסטטיסטית‬ ‫ביחס לממוצע הארצי )מחוז צפון בשחור(.‬ ‫��������������������������������������������������‬ ‫תמותה עקב מחלות לב וכלי-דם, יהודים בלבד, 7891-4991‬ ‫תמותה כוללת: 171, 49 נפש.‬ ‫�����������������������‬ ‫הערכים מתייחסים לאחוזים בהשוואה לממוצע ארצי = 001‬ ‫��������������������������������������������������‬ ‫����‬‫�‬ ‫���‬ ‫����‬ ‫����‬ ‫����‬‫�‬ ‫������‬ ‫���‬ ‫���‬ ‫����‬‫�‬ ‫����‬ ‫����‬‫�‬ ‫����‬ ‫���‬‫�‬ ‫�����‬ ‫���‬‫�‬ ‫��������‬ ‫����‬ ‫���‬ ‫���‬‫�‬ ‫������‬ ‫�������‬ ‫���‬ ‫���‬‫�‬ ‫������‬ ‫�������‬ ‫���‬ ‫���‬‫�‬ ‫�������‬ ‫���‬ ‫���‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫רמת המובהקות הסטטיסטית: * = 100.0<‪P<0.0001 = ** ;P‬‬ ‫��������������������������=�100.0<‪P<0.0001�������P‬‬ ‫מקור: 32‬ ‫������ �‬ ‫��‬ ‫טבלה 1: השוואה בין שיעורי תמותה ממחלות לב ושבץ מוחי )מתוקננים( עבור האוכלוסייה‬ ‫�‬ ‫היהודית בשלוש נפות: ירושלים, תל אביב וחיפה, לאורך שלוש תקופות )ממוצע ארצי = 001(.‬ ‫���������������������������������������������������������������������������������������‬ ‫������������������������������������������������������������������������ �‬ ‫���‬ ‫4991-7891‬ ‫6891-3891‬ ‫8791-9691‬ ‫נפה‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫�����‬ ‫18 �‬ ‫ירושלים �‬ ‫���������* ����� 19 ** ���������‬ ‫39 *‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫���‬ ‫�‬ ‫99 18 � 101 19 �‬ ‫�������‬ ‫����‬ ‫���‬ ‫��‬ ‫79 *‬ ‫תל אביב‬ ‫�‬ ‫101‬ ‫99‬ ‫79��‬ ‫��������‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫711 **‬ ‫211*‬ ‫� 101‬‫חיפה �����‬ ‫101‬ ‫711 �‬ ‫211 �‬ ‫�‬ ‫���‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫רמת המובהקות הסטטיסטית: * = 100.0<‪P<0.0001 = ** ;P‬‬ ‫�‬ ‫����������������������������100.0<‪P>0.0001�������P‬‬ ‫מקורות: 32,12,09‬ ‫������������������‬ ‫נתונים על תחלואה בנפת חיפה ובצפון הארץ‬ ‫01‬
  • 11. ‫אשפוז ילדים ובני נוער‬ ‫עוּברים, תינוקות, ילדים ובני נוער בשלבי התפתחותם השונים )עד גיל 02( רגישים לרעלים‬ ‫בסביבתם יותר ממבוגרים. למרות חשיפה של ילדים ומבוגרים באותן הדרכים - דרך הריאות, העור,‬ ‫מערכות העיכול - ילדים נפגעים יותר. ככל ששלב ההתפתחות מוקדם, הרגישות לנזק מהרעלים‬ ‫השונים הולכת וגוברת, כאשר רגישות עוּברים לזיהום סביבתי היא הגבוהה ביותר.‬ ‫6‬ ‫לאור זאת, צפוי שבאזורים הגיאוגרפיים בישראל שבהם יש יותר זיהום באוויר, נמצא שיעורי אשפוז‬ ‫������������������������������איכותית )מחלות חמורות יותר( והן כמותית )מספר���������������‬ ‫גבוהים יותר של ילדים ונוער, הן ����������������������������������� החולים(.‬ ‫������������������������������������������������������������������������������������������‬ ‫מניתוח של נתוני האשפוזים שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 5991, השנה‬ ‫������ האחרונה שלגביה קיימים נתונים מפורטים, נמצא שאזור הצפון מוביל באשפוז של כל קבוצות‬ ‫�‬ ‫הילדים 4-0, 41-5, 91-51 שנים.‬ ‫��������������������������������������������������������������������������������‬ ‫�������������������������������‬ ‫������כשמשווים את הנתונים לממוצע הארצי, רואים שבשנת 5991 התאשפזו בשניים ממחוזות הצפון‬ ‫�‬ ‫000,02 ילדים יותר מבמחוזות אחרים!‬ ‫7‬ ‫������������������������������������������������������������������������������������������‬ ‫�������������‬ ‫�‬ ‫איור 3: אשפוזי ילדים במחוזות השונים לפי קבוצות גיל )משוקלל לממוצע הארצי = 001( לפי נתוני‬ ‫הלמquot;ס ב-5991.‬ ‫���‬ ‫���‬ ‫���‬ ‫���‬ ‫��‬ ‫������‬ ‫��‬ ‫��‬ ‫��‬ ‫��‬ ‫��‬ ‫��- ��‬ ‫��- ��‬ ‫��- ��‬ ‫��- ��‬ ‫��- ��‬ ‫��- ��‬ ‫������‬ ‫������‬ ‫������‬ ‫������‬ ‫������‬ ‫������‬ ‫�-�‬ ‫� -�‬ ‫� -�‬ ‫�-�‬ ‫�-�‬ ‫�-�‬ ‫����‬ ‫�������‬ ‫�������‬ ‫�����‬ ‫����‬ ‫����‬ ‫�‬ ‫6 מקורות: 6, 31, 43‬ ‫�������������������������������������������������������������������������������������‬ ‫7 מקורות: 83.‬ ‫������������������������� �‬ ‫�‬ ‫זיהום אוויר ובריאות הציבור‬ ‫11‬ ‫�� �����������������������������������������������������������������������������‬ ‫������‬
  • 12. ‫ככלל, נתוני התחלואה והתמותה מראים כי אנשים החיים באזור חיפה והצפון מסכנים את בריאותם‬ ‫בהשוואה לאזורים רבים בארץ:‬ ‫א. באזור חיפה והצפון תחלואה עודפת, בכל מחלות הסרטן, בשיעור הגבוה ב-%02 מהממוצע‬ ‫הארצי;‬ ‫ב. אשפוז ילדים באזור הצפון – יהודים וערבים - גבוה במידה ניכרת בהשוואה לשאר אזורי‬ ‫הארץ;‬ ‫ג. שיעור התחלואה והתמותה של מבוגרים עקב מחלות כגון מחלות לב ושבץ מוחי גבוה יותר‬ ‫בנפת חיפה ובנפות הסמוכות לה;‬ ‫ד. בערים בצפון המדינה )חיפה, קריות, עכו ונשר(, שיעור התחלואה בלימפומה שאינה עquot;ש‬ ‫הודג'קין הוא הגבוה בארץ, ומהגבוהים בעולם;‬ ‫ה. באזור חיפה ועכו נמצאה תחלואה עודפת ב-%42 בסרטן השד. עדיין לא הוכח גורם מובהק אך‬ ‫מחקרים שונים מצביעים כי גורם מרכזי הנו זיהום סביבתי;‬ ‫ו. אזור הצפון מוביל גם בתמותה ממחלות כבד, כליות ויתר לחץ דם, מחלות הקשורות לזיהום‬ ‫סביבתי.‬ ‫8‬ ‫ז. לפי נתונים שנמסרו לחquot;כ רשף חן עquot;י שר הבריאות מר דני נווה אשפוז ילדים בשנת 0002‬ ‫בגילאי 4-0 בנפת חיפה היה %13 יותר מאשר הממוצע הארצי. ילדים בגילאי 41-5 בנפת חיפה‬ ‫אושפזו בשיעור הגבוה ב- %34 מהממוצע הארצי.‬ ‫8‬ ‫מקור: 73‬ ‫נתונים על תחלואה בנפת חיפה ובצפון הארץ‬ ‫21‬
  • 13. ‫3. זיהום אוויר במפרץ חיפה ועכו‬ ‫מקורות פליטות לאוויר במפרץ חיפה ועכו‬ ‫באזור מפרץ חיפה יש מפעלים רבים המייצרים, כבר משנות הארבעים של המאה העשרים, חומרים‬ ‫מסרטנים ומחוללי מחלות. בין המזהמים העיקריים נכללים בתי הזיקוק לנפט, תחנות כוח, מפעלים‬ ‫פטרוכימיים, כבשן מלט )נסגר בסוף 2002(, מפעלי דשנים, מתכות ומחזורן, תעשיות צבעים, חומרי‬ ‫ניקוי וכלור, ומפעל לייצור ‪) PVC‬נסגר ב-3002(.9 פירוט של המזהמים העיקריים והשפעותיהם על‬ ‫הבריאות מופיע בנספח 1.‬ ‫תחנת הכוח‬ ‫תחנת הכוח של חברת החשמל במפרץ חיפה, כמו עוד שתי תחנות בארץ, פועלת על מזוט. בשלוש‬ ‫התחנות האלה לא היה ציוד להפחתת פליטת חלקיקים וציוד אחר להקטנת פליטת גזים. לכן, לכל‬ ‫יחידת חשמל מופקת, נוצר זיהום גבוה יותר במאות אחוזים בהשוואה למדינות אירופה. חלקיקים‬ ‫הנפלטים מתחנת הכוח כוללים מתכות כבדות הנשאפות ישירות לריאות וחודרות לשרשרת‬ ‫המזון.01 )נספח 6(. שני סוגי המתכות הנפלטים בכמות הגדולה ביותר הנם ניקל וונדיום. ניקל‬ ‫נחשב לחומר הגורם לסרטן ריאות והוא אחד מהגורמים לסרטן ריאות גם בקרב מעשנים. לפי‬ ‫עבודתו של גנור, אשר בדק חשיפה של תושבי תל אביב לשני החומרים הנquot;ל, מתברר שתושבי‬ ‫תל-אביב נחשפו יום-יום לרמה של ניקל הגבוהה פי 5 מהרמה שאליה נחשף אדם בוגר המעשן‬ ‫קופסת סיגריות ביום.11 לאחרונה הוכח כי ונדיום גורם לקצב לב לא סדיר )פרופ' יואל שוורץ,‬ ‫אוניברסיטת הרווארד(. לפי שוורץ, כמעט כל המתכות כאשר נשאפות לריאות ומגיעות למחזור‬ ‫הדם יוצרות הפרעות במערכות גוף, שמובילות לתמותה ממחלות לב.‬ ‫לפי נתוני איגוד ערים לאיכות הסביבה quot;שומרי המפרץquot;, במהלך 4002 נפלטו לאוויר מתחנות הכוח‬ ‫בחיפה 578,3 טון גפרית דו-חמצנית 121,1 )2‪ (SO‬טון תחמוצות חנקן )‪ (NOx‬ו-553 טון חלקיקים‬ ‫)01‪) .(PM‬מקור: דquot;ר ברננדה פליקשטיין, סמנכquot;ל איגוד ערים לאיכות הסביבה חיפה(.‬ ‫בתי זיקוק‬ ‫בתי הזיקוק בחיפה פלטו לאוויר בשנת 2002 844,7 טון גפרית דו-חמצנית, 832,3 טון תחמוצות‬ ‫חנקן, 116 טון חלקיקים ו-388,7 טון חומרים אורגניים נדיפים. בנוסף ניתן לראות בנספח 3, בבתי‬ ‫הזקוק ככלל בעולם פולטים חומרים מסרטנים רבים נוספים.‬ ‫מספרים אלה אינם גזרה משמיים. בהשוואה לקליפורניה, בית הזיקוק במפרץ חיפה פולט לכל‬ ‫כמות נפט מזוקק נתונה פי 26.3 גפרית דו-חמצנית, פי 7.2 תחמוצות חנקן, פי 4 חלקיקים ופי 21‬ ‫חומרים אורגניים נדיפים הכוללים חומרים מסרטנים. בהתייחס לנתון האחרון - בתי הזיקוק במפרץ‬ ‫חיפה, המעבדים כ-6.7 מיליון טון נפט גולמי, פולטים כמות זהה לזו שבכל קליפורניה שבה 12 בתי‬ ‫זיקוק המעבדים 001 מיליון טון נפט גולמי! ראו איור 4.‬ ‫הקשר בין עודף סרטן, מחלות לב ושבץ מוחי באזורים שבסביבת מפעלי בתי זיקוק ידוע מזה 03‬ ‫21‬ ‫שנה.‬ ‫9‬ ‫מקור: 82‬ ‫01‬ ‫מקור: 03‬ ‫11‬ ‫מקור: 71‬ ‫21‬ ‫מקורות: 7, 23, 33‬ ‫זיהום אוויר ובריאות הציבור‬ ‫31‬
  • 14. ‫איור 4: השוואת פליטות מזהמים )בטונות( מזיקוק נפט בחיפה מול קליפורניה לכל מיליון טון‬ ‫נפט מזוקק ל-3002‬ ‫2301‬ ‫579‬ ‫0501‬ ‫009‬ ‫057‬ ‫006‬ ‫424‬ ‫054‬ ‫172‬ ‫003‬ ‫751‬ ‫58‬ ‫08‬ ‫7.91‬ ‫051‬ ‫0‬ ‫‪VOC's‬‬ ‫01‪PM‬‬ ‫‪NOx‬‬ ‫‪SOx‬‬ ‫‪SOx‬‬ ‫‪NOx‬‬ ‫01‪PM‬‬ ‫‪VOC' s‬‬ ‫‪California‬‬ ‫‪Israel‬‬ ‫���������‬ ‫����‬ ‫קליפורניה‬ ‫חיפה‬ ‫12 בתי זיקוק‬ ‫1 בית זיקוק‬ ‫�� ����������‬ ‫�����������‬ ‫000,000,001 טון נפט גולמי בשנה‬ ‫000,936,7 טון נפט גולמי בשנה‬ ‫מקורות: עquot;ס נתוני איגוד ערים חיפה לאיכות סביבה וה ‪CARB‬‬ ‫�����������‬ ‫���������‬ ‫מפעלי עמק עכו‬ ‫��������������������������������������������‪CARB‬‬ ‫באזור התעשייה של דרום עכו שוכנים מפעלי צבע, מזון, מתכת, ועוד. בעבר פעל שם גם מפעל‬ ‫תעשיות אלקטרוכימית. שני מפעלים שגרמו לזיהום אוויר בעייתי במיוחד הם 'קרית הפלדה', כיום‬ ‫'חוד מתכות' ותעשיות אלקטרוכימיות )נסגר בסוף 3002(.‬ ‫�‬ ‫����������‬ ‫קריית הפלדה‬ ‫�����������������������������������������������������������������������������������‬ ‫בשנת 1002,����������������������������������������������������� כעת אישר‬ ‫���������������������������� אחרי כארבעים שנות פעילות, הופסק הייצור בקריית הפלדה.‬ ‫המשרד לאיכות הסביבה הפעלה מחודשת של תנורי קריית הפלדה למיחזור גרוטאות.‬ ‫�����������������������������������������������‬ ‫�‬ ‫הסכנה לבריאות הציבור נובעת מהפעלת תנורי ההתכה בלי שדרוג מספיק של הציוד ושל‬ ‫האמצעים למניעת פליטת חומרים מסוכנים.‬ ‫�‬ ‫�������‬ ‫����������������������������������������������������������������������������‬ ‫���������������������������������������������������������������������������‬ ‫זיהום אוויר במפרץ חיפה ועכו‬ ‫41‬ ‫��������������������������������������������������������������������������������‬ ‫������������‬ ‫�‬ ‫������������������������������������������������������������������������ �‬ ‫�‬
  • 15. ‫בהסתמך על דוחות רשמיים שהגיעו לידינו ומידע אחר, ניתן לקבוע את העובדות הבאות:‬ ‫רובה המכריע של פעילות קריית הפלדה בוצעה ללא סינון נאות של גזי הפליטה. אי לכך נפלטו‬ ‫לאוויר אלפי טונות מתכות מדי שנה, הכוללות 5 מתכות הידועות כמסרטנות - קדמיום, כרום,‬ ‫עופרת, ניקל וארסן. בנוסף, נפלטו כמויות ניכרות של חומרים אורגניים רב-טבעתיים,חלקם‬ ‫מסרטנים, כמו גם כמויות דיאוקסין גדולות )נספח 5(.‬ ‫כיום ידוע ששרפת מזוט פולטת לאוויר מתכות כבדות רעילות, חלקן מסרטנות. עם זאת, בקריית‬ ‫הפלדה, המתכות הכבדות הרעילות נפלטו כל שנה בסדר גודל של מאות אלפי קquot;ג בשנה, זאת‬ ‫מאחר שהמפעל לא פעל עם ציוד מתאים לסינון המזהמים. בין המתכות שאינן ידועות כמסרטנות‬ ‫נכללות כאלה הפוגעות בצורה חמורה במערכת העצבים ביניהם כספית ומנגן.‬ ‫חלק מחומרים אלה - אורגניים ואנאורגניים - חודרים לשרשרת המזון ומשתלבים במערכת‬ ‫האקולוגית-חקלאית - יבשתית וימית כאחד.‬ ‫31‬ ‫לפני כ-51 שנה ביצע פרופ' לב פישלזון מאוניברסיטת תל אביב מחקר מורכב ומעמיק ובו התריע‬ ‫על הימצאות חומרים רעילים ביותר באוויר, בקרקע , בחי ובצומח בשל פעילות תעשייתית בעמק‬ ‫עכו.‬ ‫41‬ ‫תעשיות אלקטרוכימיות‬ ‫במפעל זה, התוצר היה פולי ויניל כלוריד )‪ .(PVC‬שני חומרים שנוצרו בשלבי ביניים בתהליך ייצורו‬ ‫היו אתילן די כלוריד -‪ ,EDC‬ויניל כלוריד מונומר - ‪ .VCM‬הכמויות השנתיות אשר נוצרו במפעל היו‬ ‫בסדרי גודל של מאות אלפי טון. שני החומרים נחשבים כיום למסרטנים. בנוסף לכך, נוצר חומר‬ ‫לוואי– הדיאוקסין - בתהליך ייצור ‪.EDC‬‬ ‫במטרה להגן על בריאות העובדים בתהליכי ייצור דומים בעולם המערבי נאספים גזי הפליטה‬ ‫ונשרפים עquot;י לפיד. החוק האירופאי החדש מחייב איסור פליטת יותר מ-1 מquot;ג/מquot;ק אוויר של‬ ‫‪ EDC‬ו- ‪ .VCM‬לפי דוח רשמי מטעם המפעל, פליטות ‪ VCM‬הגיעו ל- 000,65 מquot;ג/מquot;ק, ו-‪EDC‬‬ ‫ל-000,08 מquot;ג/מquot;ק. שני החומרים הנquot;ל פוגעים במערכת העצבים, במערכות החיסון והרבייה,‬ ‫בכליות ובכבד.‬ ‫מפעל אחד בארץ פלט יותר ‪ VCM‬מאשר 84 מפעלים בארהquot;ב יחדיו, ובערך פי 03 ‪ EDC‬מ-8‬ ‫מפעלים יחדיו בארהquot;ב, המייצרים חומר גלם לייצור מעל 5 מיליון טון ‪ PVC‬לשנה, בעוד‬ ‫המפעל בארץ ייצר כ-031 אלף טון לשנה. שני חומרים אלו הנם חומרים מסרטנים.‬ ‫31‬ ‫מקור: 21‬ ‫41‬ ‫מקור: 51‬ ‫זיהום אוויר ובריאות הציבור‬ ‫51‬
  • 16. ‫טבלה 2: השוואת פליטות מתעשיות אלקטרוכימיות בישראל לעומת מפעלים ליצור ‪ PVC‬בארהquot;ב‬ ‫מפעלי ‪ PVC‬בארהquot;ב‬ ‫תעשיות אלקטרוכימיות‬ ‫)טון לשנה(‬ ‫בישראל )טון לשנה(‬ ‫85 )8 מפעלים(‬ ‫004,1 )מפעל 1(‬ ‫פליטת ‪EDC‬‬ ‫033 )84 מפעלים(‬ ‫094 )מפעל 1(‬ ‫פליטת ‪VCM‬‬ ‫000,000,5‬ ‫000,031‬ ‫כמות ‪ PVC‬מיוצר‬ ‫נתונים אלה לקוחים מדוח של המפעל בעקבות שיפוצים שעשו על מנת לצמצם את רמת‬ ‫הפליטות. לפי העיתונות, בשנת 0002 נפלט 094 טון של ‪ .VCM‬בתהליך ייצור ה-‪ EDC‬נוצרות כמויות‬ ‫גדולות ביותר של דיוקסינים, שעל-פי כל המידע שהגיע לידי הקואליציה, נפלטו לאוויר בכמויות‬ ‫גדולות במיוחד )פרופ' וויליאם ב. קרול מומחה לנושא, מקורות יודעי דבר(.‬ ‫על פי עבודתו של קרול והחישובים שבוצעו עquot;י אנשי הקואליציה לבריאות הציבור, סביר להניח‬ ‫שבכל שנה שהמפעל פעל נפלטו לאוויר בין 004-052 גרם דיוקסין. מדובר בכמויות אדירות וזאת‬ ‫בהשוואה לנתוני המשרד לאיכות הסביבה, שנמסרו בעל פה, לפיהם בכל מדינת ישראל נפלטים‬ ‫מכל המקורות )תעשייתיים, שרפות יער, שרפות ביתיות וכדומה( כ-52 גרם בשנה של דיוקסין.‬ ‫תושבי אזור הקריות נחשפו לכמויות אדירות של דיוקסין לאורך 82 שנות עבודתו של המפעל,‬ ‫באזור הקריות קיים עודף חריג ביותר של תחלואה בסרטן לימפומה שאינו עquot;ש הודג'קין וכיום אזור‬ ‫זה מוביל את העולם בתחלואה בסוג ברטן זה. סרטן זה ידוע כסרטן הקשור לדיוקסין.‬ ‫51‬ ‫תחנות ניטור מזהמים במפרץ חיפה‬ ‫בעולם המערבי מתבצע ניטור כמותי ואיכותי של מזהמי אוויר וביניהם אלה הידועים כמסרטנים‬ ‫באוויר ובמזון, בעוד שבארץ, כמעט לא בוצעו ניטורים כאלה.‬ ‫כיום אין תחנות ניטור באזור עכו המודדות השפעות של המפעלים באזור דרום עכו. כמו כן לא‬ ‫קיימות כלל תחנות ניטור ביישובים הערביים באזור.‬ ‫רשת תחנות הניטור באזור כוללת 02 תחנות הממוקמות הן באזורים עירוניים מרכזיים והן בפריפריה‬ ‫)איור 5(. מדיניות הפריסה של הרשת לא תוכננה מראש ואינה מוכתבת משיקולים מדעיים דווקא‬ ‫אלא מאפיינת בראש ובראשונה שיקולים )quot;לחציםquot;( פוליטיים של הרשויות המקומיות. הרשת‬ ‫איננה מתואמת באופן מעשי, מאחר שהיא כוללת תחנות ניטור של שלושה גופים שונים הפועלים‬ ‫באופן עצמאי: איגוד ערים לאיכות הסביבה, חברת החשמל לישראל, והמרכז הארצי לאיסוף נתוני‬ ‫איכות אוויר של המשרד איכות הסביבה.‬ ‫כיום אין תחנות ניטור באזור עכו המודדות השפעות של המפעלים באזור דרום עכו. כמו כן‬ ‫לא קיימות כלל תחנות ניטור ביישובים הערביים באזור.‬ ‫51‬ ‫מקור: 61‬ ‫זיהום אוויר במפרץ חיפה ועכו‬ ‫61‬
  • 17. ‫�������������������������������‬ ‫�‬ ‫�������������������������������‬ ‫�‬ ‫איור 5: מפת אזור מפרץ חיפה ועכו‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫����������������������������������������‬ ‫�‬ ‫������������������������������������������������������������������������������������������‬ ‫תרומת המגזרים השונים לפליטות מזהמים �‬ ‫����������������������������������������� בארץ‬ ‫��‬ ‫�‬ ‫����������������������������������������‬ ‫����� המכריע של זיהום האוויר בארץ ���������‬ ‫הרוב�����������������������������נובע מפעילות תעשייתית, כולל ייצור חשמל. במרכזי ערים‬ ‫�‬ ‫נוצר זיהום כבד במיוחד של תחמוצות חנקן מכלי רכב.‬ ‫61‬ ‫������������������������������������������������������������������������������������������‬ ‫����������������������������������������� �‬ ‫איור 6: פליטת מזהמים משרפת דלקים לפי צרכן.‬ ‫��‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫��������������������������������� ���������‬ ‫פליטות משרפת דלק�- לפי צרכן )טונות, 4002(‬ ‫�‬ ‫000003‬ ‫000052‬ ‫��‬ ‫�������������������������������������‬ ‫283,632‬ ‫753,702‬ ‫893,402‬ ‫000002‬ ‫����‬ ‫884,761‬ ‫,‬ ‫001,941‬ ‫000051‬ ‫���������‬ ‫214,231‬ ‫,‬ ‫,‬ ‫����‬ ‫�����������‬ ‫000001‬ ‫,‬ ‫����������‬ ‫368,66‬ ‫,‬ ‫���������‬ ‫���������������‬ ‫,‬ ‫00005‬ ‫�������‬ ‫583,81‬ ‫257,61‬ ‫����������� 031,9‬ ‫578‬ ‫354,1‬ ‫0‬ ‫����������‬ ‫מקורות: 01, 11 ��������‬ ‫���������������‬ ‫�������������������� ���������������������� ������������������‬ ‫�������‬ ‫61‬ ‫מקור: 42‬ ‫�‬ ‫זיהום אוויר ובריאות הציבור‬ ‫71‬ ‫�����‬ ‫������������������� ��������������������������������������������������������������������‬ ‫�‬
  • 18. ‫§ מקורן של מרבית הפליטות של גפרית דו-חמצנית הוא מהתעשייה, ובמיוחד מתחנות כוח‬ ‫לייצור חשמל ומבתי זיקוק.‬ ‫§ מחצית מסך פליטות המזהם תחמוצות חנקן בישראל מגיעה מתחנות כוח לייצור חשמל‬ ‫וממפעלי תעשייה שונים.‬ ‫§ הרוב המכריע של חלקיקים בארץ נפלט ממקורות תעשייתיים, כולל חברת חשמל.‬ ‫§ בנפת חיפה רוב התרכובות האורגניות הנדיפות )‪ (VOCs‬נפלטות מהתעשייה. התעשיה‬ ‫פולטת לאויר %16 מכלל המזהמים האורגניים הנדיפים שחלקם ידועים כמסרטנים ודאיים.‬ ‫בתי הזיקוק פולטים 095,7 טון ללא מסננים וציוד לצמצום הזיהום. פליטות מזהמים אלו‬ ‫אינה מוגבלת עquot;י תקני פליטה, ולא עquot;י תקני איכות אויר. ראו אויר 7.‬ ‫איור 7: תרומת המגזרים השונים לפליטת ‪VOC’s‬באזור איגוד ערים לאיכות סביבה חיפה.‬ ‫בתי זיקוק‬ ‫%33‬ ‫תחבורה‬ ‫%93‬ ‫סהquot;כ מקורות‬ ‫שימוש בממיסים‬ ‫ביאוגנים‬ ‫וצבעים‬ ‫%2‬ ‫אחרים‬ ‫יצור ואחסון‬ ‫אחסון דלקים‬ ‫%51‬ ‫%1‬ ‫חומרים אורגנים‬ ‫טצדחטק‬ ‫%6‬ ‫%4‬ ‫מקור: סקר פליטות של ‪ VOC’s‬באזור איגוד ערים חיפה, באדיבותה של דquot;ר ברננדה פליקשטיין,‬ ‫סמנכquot;ל איגוד ערים לאיכות הסביבה חיפה.‬ ‫מקורות ניידים מול נייחים במפרץ חיפה‬ ‫אחד הנושאים השנויים במחלוקת בין הרשויות הממונות על אכיפת חוקי הסביבה הוא משקלה‬ ‫של התעשייה כמקור ליצירת זיהום האוויר במפרץ חיפה ועכו אל מול תרומתה של התחבורה.‬ ‫הקואליציה לבריאות הציבור מבהירה כי יש לתלות את מרבית האחריות למפגעי זיהום האוויר‬ ‫ברוב סוגי מזהמי האוויר במקורות התעשייתיים )הנייחים(. בין השנים 3002-4991 התעשייה‬ ‫פלטה בממוצע %79 מסך כל הגפרית הדו-חמצנית, %66 מסך כל החלקיקים, %73 מסך כל‬ ‫תחמוצות החנקן ו- %55 מסך כל התרכובות האורגניות הנדיפות.‬ ‫כיום, אין ניטור של מזהמים תעשייתיים אחרים כמו דיאוקסינים, מתכות, תרכובות אורגניות‬ ‫נדיפות, פחמימנים ארומטיים טבעתיים ומזהמים אחרים באזור תעשיית האנרגיה והמתכת‬ ‫הגדול במדינה.‬ ‫זיהום אוויר במפרץ חיפה ועכו‬ ‫81‬
  • 19. ‫טופוגרפיה ומטאורולוגיה של חיפה והמפרץ‬ ‫מחקרים שבוצעו באזור מפרץ חיפה מצביעים על כך שהזיהומים שנוצרים ליד חוף הים נסחפים‬ ‫עם הרוח לכיוון מרכזי אוכלוסייה הנמצאים דרומית-מזרחית למקורות הפליטות. בחלק מעונות‬ ‫השנה יש הסעה של מזהמים מנפות חיפה ועכו דרומה, עד קיסריה, כך שזיהום מחיפה משפיע על‬ ‫חלקים אחרים של הארץ.‬ ‫71‬ ‫בנוסף, חלק לא מבוטל של מזהמים חודר מהאוויר לשרשרת המזון ובאמצעותה מגיעים המזהמים‬ ‫גם לחלקים אחרים של הארץ. אי לכך מאות אלפי תושבי צפון המדינה חשופים לזיהום, לעתים‬ ‫במרחק עשרות קquot;מ ממקורות הזיהום.‬ ‫זיהום הנוצר על ידי פעילות תעשייתית במפרץ חיפה ובאזור עכו והקריות אינו נשאר‬ ‫במקום היווצרו, אלא משפיע על כל האוכלוסייה הסובבת בקרבה מיידית ובמרחק רב.‬ ‫לפי מודלים של הסוכנות להגנת הסביבה האמריקאית )‪ ,(EPA‬מקורות גדולים של זיהום אויר‬ ‫יכולים להשפיע על אוכלוסיות עד מרחק של 05 קquot;מ. הסעה של מזהמי אוויר למרחקים גדולים‬ ‫הוכחה במחקרים רבים.‬ ‫81‬ ‫71‬ ‫מקורות: 1, 81‬ ‫81‬ ‫מקורות: 63, 44, 25, 16, 56‬ ‫זיהום אוויר ובריאות הציבור‬ ‫91‬
  • 20. ‫4. הקשר בין זיהום אוויר לתחלואה‬ ‫כל בני האדם נתונים לסיכון בריאותי כאשר הם נאלצים לנשום אוויר מזוהם, אך חלקם נמצא בסיכון‬ ‫רב יותר מאחרים. ילדים ובני נוער רגישים לכל זיהום והרגישות גוברת ככל שצעירים יותר בגיל.‬ ‫עוּברים ותינוקות סובלים יותר מזיהום סביבתי. ידוע שההשפעה של חשיפה לשילוב של מזהמים‬ ‫מצטברת, ולעתים קרובות גורמת לסינרגיזם )השפעה משולבת, חריפה יותר מסכום ההשפעות‬ ‫של כל אחד מהמזהמים בנפרד(:‬ ‫נזק לרקמות הריאות, שנוצר ממזהם אחד, מאפשר פגיעה מוגברת בריאות על ידי מזהם אחר או‬ ‫על ידי גורמים פתוגניים – חיידקים ווירוסים.‬ ‫בעשור האחרון הצטברו הוכחות לכך שגם חשיפה לרמות נמוכות של חלקיקים עדינים, ‪PM‬‬ ‫5.2, מעלה את התחלואה והתמותה ממחלות לב וכלי דם. כמו כן הודגם קשר מובהק מבחינה‬ ‫סטטיסטית בין עלייה בריכוזי חלקיקים אלה באוויר לעלייה במספר האשפוזים בבתי החולים, וכן‬ ‫נמצא קשר מובהק בין זיהום אוויר לסרטן ריאות. מחקרים נוספים מצביעים על הקשר בין זיהום‬ ‫אוויר לסוגי סרטן שונים.‬ ‫ממיפוי גאוגרפי של התחלואה בסרטן ניתן להסיק שבמקומות עם זיהום אוויר גבוה יש יותר‬ ‫תחלואה בסרטן.‬ ‫ההשפעות המזיקות של זיהום אוויר על בריאות האדם נלמדו מנקודת ראות אפידמיולוגית במשך‬ ‫כ-04 שנה. כאמור, במהלך העשור האחרון נערכו מחקרים רבים ששפכו אור חדש על הנושא, בין‬ ‫היתר בזכות שיטות מחקר משופרות שסיפקו כימות של הגורמים המרכיבים את זיהום האוויר ושל‬ ‫השפעותיו השליליות, כגון: תפקוד ריאות אצל ילדים91, עלייה בשיעור מקרי הסרטן,02 מוות מכלל‬ ‫המחלות12, מוות ממחלות לב-ריאות ומוות ממחלת סרטן הריאות.‬ ‫סיכום ממצאי המחקרים מראה כי:‬ ‫1. אין רמה בטוחה של זיהום אוויר. גם רמה נמוכה ביותר מעודדת תחלואה;‬ ‫2. ילדים פגיעים במיוחד. התפתחות ריאותיהם בין גילאי 81-01 נפגעת וזיהום אוויר גורם‬ ‫לירידת נפח תפקודי של הריאות. הירידה בתפקוד הריאות קשורה כמותית לרמות‬ ‫המזהמים. המזהמים הנם חנקן דו-חמצני, פחמן יסודי, ערפל חומצי וחלקיקים נשימתיים‬ ‫עדינים )עד 5.2 מיקרומטר – 5.2 ‪ .(PM‬במחקר שבחן רמות זיהום ב-21 ערים בקליפורניה,‬ ‫הרמה המרבית של 5.2 ‪ PM‬שנמצאה בקליפורניה הייתה זו שרוב ילדי ישראל חשופים לה‬ ‫באופן קבוע;‬ ‫3. חשיפה לזיהום אוויר, כפי שמיוצגת עquot;י ריכוז החלקיקים הקטנים 5.2 ‪ ,PM‬מובילה לעלייה‬ ‫במקרי תמותה, לתמותה ממחלות לב-ריאה, ולסרטן ריאות )טבלה 3(.‬ ‫91‬ ‫מקורות: 91, 54‬ ‫02‬ ‫מקורות: 2, 6, 7, 61, 72, 23, 33, 43, 93, 24, 64, 15‬ ‫12‬ ‫מקורות: 3, 5, 33, 64, 74, 84, 94, 05‬ ‫הקשר בין זיהום אוויר לתחלואה‬ ‫02‬
  • 21. ‫טבלה 3: שיעור העלייה במקרי תמותה עבור כל תוספת של 01 ‪/µg‬מquot;ק של חלקיקים באוויר.‬ ‫עלייה באחוזים‬ ‫סיבת המוות‬ ‫עבור תוספת של ‪/ 10µg‬מquot;ק‬ ‫של חלקיקים באוויר‬ ‫4‬ ‫סך מקרי תמותה‬ ‫6‬ ‫מחלות לב-ריאה‬ ‫8‬ ‫סרטן ריאות‬ ‫מקור: 64‬ ‫תוצאות מחקר זה הנן שמרניות, מחקר מדויק יותר שבוצע ב-5002 מראה תוצאות משמעותיות יותר.‬ ‫המאמר מבוסס על סיבות מוות במהלך 81 שנים בין 2891-0002 כפונקציה של ריכוזים 5.2‪ PM‬בתוך‬ ‫העיר לוס אנג'לס. נמצא כי 01 מיקרו גרם למquot;ק של אוויר מעלה סיבות מוות באחוזים הבאים:‬ ‫מחלות לב איסכמיות ב-%93 באופן מובהק וסרטן ריאות ב-%44 על גבול המובהקות הסטטיסטית.‬ ‫במחקר זה נלקחו בחשבון 44 גורמים שיכולים להשפיע על התוצאות.‬ ‫22‬ ‫הנתונים הנquot;ל מבוססים על מחקר ארוך-טווח הממומן עquot;י אגודת הסרטן האמריקאית, שמתבסס‬ ‫על מדגם של 2.1 מיליון תושבים, שמהם נפטרו כחצי מיליון ב-051 ערים בארהquot;ב. המחקר החל‬ ‫ב- 2891 וטרם הסתיים. בניתוח התוצאות של הנפטרים נלקחו בחשבון משתנים כגון: גיל הנפטר,‬ ‫מגדר, עישון, שתיית אלכוהול, ‪) BMI‬יחס גובה-משקל(, הרגלי תזונה וחשיפה למזהמים במקום‬ ‫העבודה ובמקום המגורים. בדוח המשך התייחסו התוצאות במיוחד להשפעות זיהום )הנמדד‬ ‫ב- )5.2‪ PM‬ועישון על תמותה )טבלה 4(.‬ ‫טבלה 4: סיכון יחסי מתוקנן עבור עלייה בריכוז חלקיקים מסוג 5.2 ‪ PM‬של ‪ 10µg‬למquot;ק, של לא‬ ‫מעשנים וכן עבור מעשנים בעבר ובהווה בהשוואה ללא חשופים לעליה בזהום, לפי סיבת המוות:‬ ‫)היחידות באחוזים 1=%001( )ראו טבלה מפורטת בנספח 4(‬ ‫מעשן בהווה‬ ‫מעשן בעבר‬ ‫לא מעשנים‬ ‫סיבת המוות‬ ‫49.1‬ ‫62.1‬ ‫21.1‬ ‫תמותה מכל מחלות הלב, וסכרת‬ ‫30.2‬ ‫33.1‬ ‫81.1‬ ‫מחלת לב איסכמית‬ ‫27.1‬ ‫81.1‬ ‫31.1‬ ‫הפרעות קצב, התקף לב,‬ ‫31.2‬ ‫12.1‬ ‫70.1‬ ‫יתר לחץ דם‬ ‫מקור: 74‬ ‫22‬ ‫מקור: 86‬ ‫זיהום אוויר ובריאות הציבור‬ ‫12‬
  • 22. ‫זיהום אוויר, אפילו ברמת זיהום נמוכה יחסית, הנו גורם סיכון משמעותי ביותר למוות ממחלות לב,‬ ‫ובעיקר מחלות לב איסכמיות, כאשר לזיהום האוויר השפעה דומה לזו של עישון לאורך זמן. על‬ ‫כל עלייה של 01 ‪ mµg‬למquot;ק של חלקיקים לאדם יש תוספת סיכון של %31 לחלות בהתקף לב‬ ‫או בהפרעת קצב לעומת מי שאינו נחשף לזיהום. בארץ, הזיהום של 5.2 ‪ PM‬הנו בסדר גודל של‬ ‫כ-03 ‪ µg‬למquot;ק, כלומר, הסיכון לחלות הוא פי 3, או, %93 תוספת סיכון.‬ ‫הדוח הנquot;ל זעזע את הקהילה הרפואית-מדעית היות וברור ממנו כי ההבדל בין תמותת מעשנים‬ ‫לתמותת לא-מעשנים איננו כפי שניתן היה לצפות, וכן ניתן להסיק ממנו רבות על חשיבות‬ ‫השפעות זיהום האוויר. כל המחקרים שבוצעו בנושא מצביעים על פגיעת זיהום האוויר באוכלוסיה‬ ‫הנחשפת.‬ ‫בשונה מעישון, מזהמים באוויר חודרים לשרשרת המזון ישירות דרך מגע ישיר עם צומח ובעלי‬ ‫חיים, וכן בעקיפין דרך חדירה למזון עquot;י זיהום קרקע ומים בשטחי חקלאות. כמו-כן, זיהום הימים‬ ‫�‬ ‫מגיע בסופו של התהליך לאדם הניזון מהדגה32.‬ ‫�‬ ‫מובן מאליו כי בישראל, עקב צפיפותם הגבוהה של מקורות הפליטה, וקרבתם לשטחי החקלאות,‬ ‫אין שדה בארץ שלא חשוף לחדירת מזהמים ברמה זו או אחרת.‬ ‫�‬ ‫באיור 8 )3991 ‪ (Dockery‬ניתן לראות כי ככל שעולה רמת החלקיקים באוויר, כך נרשמת עלייה‬ ‫�‬ ‫גבוהה יותר במקרי התמותה.‬ ‫������������������‪� ����������������PM‬‬ ‫��‬ ‫איור 8: השפעת ‪ 2.5PM‬על שיעור התמותה.‬ ‫03‬ ‫�‬ ‫�����������������������‬ ‫�‬ ‫52‬ ‫שיעור העלייה בתמותה )%(‬ ‫�‬ ‫02‬ ‫�‬ ‫51‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫������‬ ‫01‬ ‫�‬ ‫5‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫0‬ ‫�‬ ‫01‬ ‫51‬ ‫02‬ ‫52‬ ‫03‬ ‫�‬ ‫)3‪PM .2.5 (ug/m‬‬ ‫מקור: 76‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫) ‪PM . (ug/m‬‬ ‫32‬ ‫מקורות: 21, 61, 65, 66‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫הקשר בין זיהום אוויר לתחלואה‬ ‫22‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫�‬