SlideShare a Scribd company logo

Motion Sickness

•
•
Dr. ARNON ROLNICK
Dr. ARNON ROLNICK

Motion Sickness treatment with Biofeedback from Bio-Feedback "Biofeedback and back to balance by Dr. Arnon Rolnick

Related slideshows

Nir Becker - P.H.Coalition
Nir Becker - P.H.CoalitionNir Becker - P.H.Coalition
Nir Becker - P.H.Coalition
 
פרוטוקול מליאה 05.09
פרוטוקול מליאה 05.09פרוטוקול מליאה 05.09
פרוטוקול מליאה 05.09
 
הבורסה
הבורסההבורסה
הבורסה
 
1 of 3
‫מחלת התנועה‬ ‫מחלת התנועה )‪ ,(Motion Sickness‬המכונה לעתים quot;מחלת יםquot;, מתבטאת בחולשה, בבחילות‬ ‫ובהקאות, למשל בעת נסיעה בכלי רכב שונים. לעומת בעיות אחרות, תסמונת זו מיוחדת בכך שאפשר‬ ‫לעוררה במכוון בתנאי מעבדה, הליך המקל בביצוע מחקר מבוקר. נוכל להיעזר בהצגת הטיפול‬ ‫בביופידבק במחלת התנועה כדי להדגים את העקרונות הבסיסיים המאפיינים את הטיפול בשיטה זו.‬ ‫תחילה נפנה לתיאור התופעה ומקורה. מחלת התנועה תוקפת כאשר אדם נחשף לדפוס תנועה שאינו‬ ‫מורגל בו. הדבר בולט מאוד בחיל הים שבו יש כלי שיט רבים, וקרוב לשני שלישים מן החיילים‬ ‫המשרתים על סיפונם חשים ברע לעתים תכופות. גם בטיסה, בעיקר במטוסים קטנים בתנאי מזג אוויר‬ ‫קשים, בנסיעה ברכב או במתקני שעשועים אדם עלול לסבול מבחילות ומהקאות.‬ ‫בניגוד לתפישה הרווחת מקור המחלה אינו בקיבה, אלא באופן שבו המוח מגיב על דפוס התנועה הנקלט‬ ‫בחושים השונים. חושים אלו כוללים את מערכת שיווי המשקל הנמצאת באוזן הפנימית, את מערכת‬ ‫הראייה, בעיקר הראייה הפריפרית האחראית לזיהוי תנועה, וכמובן את המערכת הפרופריוצפטורית‬ ‫המזהה תנועה באמצעות עיבוד מידע הנוגע לשינויים בלחץ על השלד ועל השרירים.‬ ‫ההסבר המקובל למחלת התנועה מבוסס על תאוריית העימות: כאשר מערכות חישה מקבלות מידע‬ ‫סותר, המוח מתקשה לעבד את המידע ומתעוררת שורת תגובות אוטונומיות המשפיעות גם על הקיבה.‬ ‫לדוגמה, מערכת שיווי המשקל של אדם העומד בבטן ספינה quot;תדווחquot; למוח על תנודות, ואילו מערכת‬ ‫הראייה quot;תדווחquot; על מצב של היעדר תנועה )בחלל הסגור(. בדרך-כלל נחלשים התסמינים עם הזמן,‬ ‫למשל, לאחר כמה ימי הפלגה, כנראה משום שהמוח מסתגל ולומד לשלב את דפוס התנועה החדש,‬ ‫והמערכת האוטונומית חוזרת לוויסות תקין.‬ ‫מעניין לציין כי החשיפה לגירוי של תנועה בתנאים סבילים )או נייחים( איננה הגורם המכריע בהופעת‬ ‫התסמונת. חקירת גורמים שונים המשפיעים על האופן שבו המוח מעבד מידע חושי סותר שופכת אור על‬ ‫תופעה מורכבת זו. למשל, נוסעים באוטובוס יפ ַתחו מחלת תנועה לעתים תכופות, ואילו נהג הרכב,‬ ‫החשוף לאותם התנאים, יחוש את סימני התופעה לעתים נדירות בלבד. מכאן אפשר לשער כי מרכיב‬ ‫השליטה במצב מרכזי בתופעה זו; ההנחה הזאת נבחנה ואוששה בכלים אמפיריים.‬ ‫בשל העובדה כי %05 מן האסטרונאוטים סובלים ממחלת תנועה, יזמה סוכנות החלל האמריקנית סדרת‬ ‫מחקרים חשובים. בעקבות התעוררות ההפרעה במעבדה נצפו האצה בקצב הלב, עלייה במוליכות‬
‫החשמלית של העור וירידה בטמפרטורת העור. כך הובהר כי למערכת העצבים האוטונומית יש תפקיד‬ ‫בביטויי המחלה.‬ ‫ואכן מחלת התנועה מתבטאת בתגובה אוטונומית בולטת: חיוורון )המשקף היצרות נימי דם היקפיים(,‬ ‫הזעה בידיים, בחילה, הקאות וכו'. למעשה, באיברי מטרה שונים בגוף, וביניהם גם מערכת העיכול, קיים‬ ‫עצבוב סימפתטי, ולפיכך גריית המערכת האוטונומית עלולה להתבטא בבחילה ובהקאות. תופעה זו‬ ‫מוכרת כאשר אדם נחשף למידע מזעזע או לאירוע טראומטי, ובעקבותיהם נתקף בחילה והקאות )ללא‬ ‫כל קשר לתנועה(.‬ ‫אנשים נבדלים מאוד זה מזה בנטייתם לפתח מחלת תנועה. ישנם החשים ברע כמעט בכל תנאי תנועה,‬ ‫ואילו אחרים לא יחוו אי-נוחות גם בתנאי תנועה קשים )כביש משובש, ים סוער וכד'(. בעבר נטו לקשור‬ ‫הבדלי רגישות אלו להבדלים בתפקוד איברי שיווי המשקל, אך מתברר כי תגובתיות יתר של המערכת‬ ‫האוטונומית מנבאת רגישות למחלת התנועה בצורה הטובה ביותר.‬ ‫בתנאים שבהם אי אפשר להרחיק את גורם ההפרעה או לשלוט בו, יש לטפח שליטה עצמית בתגובת‬ ‫הגוף על הגירוי. על-פי המודל הטיפולי בביופידבק, מושא ההתערבות הטיפולית הוא התסמין הגופני‬ ‫המסב סבל. התרגול יתמקד בביטוי התגובות הגופניות המטרידות בלי לנסות להשפיע על תהליכי עיבוד‬ ‫מידע רלוונטיים )המקור לבעיה(. אם כן, מטרת התרגול תהיה להקטין את התגובתיות האוטונומית‬ ‫כאמצעי להפחתת הרגישות למחלת התנועה.‬ ‫למעשה, קיימים הבדלים בין-אישיים בדפוס התגובה האוטונומית על הגירוי מעורר ההפרעה. יש‬ ‫המגיבים בעיקר בהאצת קצב הלב, ואצל אחרים תתבטא התופעה בעליית המוליכות החשמלית של‬ ‫העור. לכן בתחילת הטיפול יבצע המטפל אבחון פסיכופיזיולוגי שיאפיין את דפוס התגובה האוטונומית על‬ ‫מצב הדחק של המטופל. בעקבות האבחון יונחה הנבדק לתרגל שליטה במשתנים הפיזיולוגיים‬ ‫הרלוונטיים בתנאים נוחים. לאחר שילמד לשלוט בכל אחד מן המשתנים האוטונומיים לחוד ויחד, יתבקש‬ ‫לתרגל שליטה בתסמונת האוטונומית בתנאי תנועה קלים עד חריפים בהדרגה. התערבות טיפולית זו,‬ ‫המשלבת חשיפה הדרגתית לגירוי מעורר ההפרעה מתוך הפעלת תגובה מתאימה, מכונה דה-‬ ‫סנסטיזציה שיטתית )ראה פרק 5(. הטיפול ייעזר בהדמיה של מצבים המעוררים את מחלת התנועה.‬ ‫למשל, הנבדק יתבקש לשבת בכיסא מיוחד המסתובב סביב צירו או לצדדים ויוצר גירוי תנועה חריף,‬ ‫הנתון לבקרת המטפל.‬
‫מן הניסיון הנרכש בחיל הים נראה כי קשה להשיג מניעה מוחלטת של הבחילה, אך האימון בביופידבק‬ ‫מפחית את השימוש של החיילים בתרופות ומאפשר להם לתפקד טוב יותר במה��ך שירותם בים. מחלת‬ ‫התנועה היא דוגמה ברורה לטיפול לא ייחודי, שאינו ממוקד במקור הבעיה, כי אם בביטוייה האוטונומיים.‬

More Related Content

Motion Sickness

  • 1. ‫מחלת התנועה‬ ‫מחלת התנועה )‪ ,(Motion Sickness‬המכונה לעתים quot;מחלת יםquot;, מתבטאת בחולשה, בבחילות‬ ‫ובהקאות, למשל בעת נסיעה בכלי רכב שונים. לעומת בעיות אחרות, תסמונת זו מיוחדת בכך שאפשר‬ ‫לעוררה במכוון בתנאי מעבדה, הליך המקל בביצוע מחקר מבוקר. נוכל להיעזר בהצגת הטיפול‬ ‫בביופידבק במחלת התנועה כדי להדגים את העקרונות הבסיסיים המאפיינים את הטיפול בשיטה זו.‬ ‫תחילה נפנה לתיאור התופעה ומקורה. מחלת התנועה תוקפת כאשר אדם נחשף לדפוס תנועה שאינו‬ ‫מורגל בו. הדבר בולט מאוד בחיל הים שבו יש כלי שיט רבים, וקרוב לשני שלישים מן החיילים‬ ‫המשרתים על סיפונם חשים ברע לעתים תכופות. גם בטיסה, בעיקר במטוסים קטנים בתנאי מזג אוויר‬ ‫קשים, בנסיעה ברכב או במתקני שעשועים אדם עלול לסבול מבחילות ומהקאות.‬ ‫בניגוד לתפישה הרווחת מקור המחלה אינו בקיבה, אלא באופן שבו המוח מגיב על דפוס התנועה הנקלט‬ ‫בחושים השונים. חושים אלו כוללים את מערכת שיווי המשקל הנמצאת באוזן הפנימית, את מערכת‬ ‫הראייה, בעיקר הראייה הפריפרית האחראית לזיהוי תנועה, וכמובן את המערכת הפרופריוצפטורית‬ ‫המזהה תנועה באמצעות עיבוד מידע הנוגע לשינויים בלחץ על השלד ועל השרירים.‬ ‫ההסבר המקובל למחלת התנועה מבוסס על תאוריית העימות: כאשר מערכות חישה מקבלות מידע‬ ‫סותר, המוח מתקשה לעבד את המידע ומתעוררת שורת תגובות אוטונומיות המשפיעות גם על הקיבה.‬ ‫לדוגמה, מערכת שיווי המשקל של אדם העומד בבטן ספינה quot;תדווחquot; למוח על תנודות, ואילו מערכת‬ ‫הראייה quot;תדווחquot; על מצב של היעדר תנועה )בחלל הסגור(. בדרך-כלל נחלשים התסמינים עם הזמן,‬ ‫למשל, לאחר כמה ימי הפלגה, כנראה משום שהמוח מסתגל ולומד לשלב את דפוס התנועה החדש,‬ ‫והמערכת האוטונומית חוזרת לוויסות תקין.‬ ‫מעניין לציין כי החשיפה לגירוי של תנועה בתנאים סבילים )או נייחים( איננה הגורם המכריע בהופעת‬ ‫התסמונת. חקירת גורמים שונים המשפיעים על האופן שבו המוח מעבד מידע חושי סותר שופכת אור על‬ ‫תופעה מורכבת זו. למשל, נוסעים באוטובוס יפ ַתחו מחלת תנועה לעתים תכופות, ואילו נהג הרכב,‬ ‫החשוף לאותם התנאים, יחוש את סימני התופעה לעתים נדירות בלבד. מכאן אפשר לשער כי מרכיב‬ ‫השליטה במצב מרכזי בתופעה זו; ההנחה הזאת נבחנה ואוששה בכלים אמפיריים.‬ ‫בשל העובדה כי %05 מן האסטרונאוטים סובלים ממחלת תנועה, יזמה סוכנות החלל האמריקנית סדרת‬ ‫מחקרים חשובים. בעקבות התעוררות ההפרעה במעבדה נצפו האצה בקצב הלב, עלייה במוליכות‬
  • 2. ‫החשמלית של העור וירידה בטמפרטורת העור. כך הובהר כי למערכת העצבים האוטונומית יש תפקיד‬ ‫בביטויי המחלה.‬ ‫ואכן מחלת התנועה מתבטאת בתגובה אוטונומית בולטת: חיוורון )המשקף היצרות נימי דם היקפיים(,‬ ‫הזעה בידיים, בחילה, הקאות וכו'. למעשה, באיברי מטרה שונים בגוף, וביניהם גם מערכת העיכול, קיים‬ ‫עצבוב סימפתטי, ולפיכך גריית המערכת האוטונומית עלולה להתבטא בבחילה ובהקאות. תופעה זו‬ ‫מוכרת כאשר אדם נחשף למידע מזעזע או לאירוע טראומטי, ובעקבותיהם נתקף בחילה והקאות )ללא‬ ‫כל קשר לתנועה(.‬ ‫אנשים נבדלים מאוד זה מזה בנטייתם לפתח מחלת תנועה. ישנם החשים ברע כמעט בכל תנאי תנועה,‬ ‫ואילו אחרים לא יחוו אי-נוחות גם בתנאי תנועה קשים )כביש משובש, ים סוער וכד'(. בעבר נטו לקשור‬ ‫הבדלי רגישות אלו להבדלים בתפקוד איברי שיווי המשקל, אך מתברר כי תגובתיות יתר של המערכת‬ ‫האוטונומית מנבאת רגישות למחלת התנועה בצורה הטובה ביותר.‬ ‫בתנאים שבהם אי אפשר להרחיק את גורם ההפרעה או לשלוט בו, יש לטפח שליטה עצמית בתגובת‬ ‫הגוף על הגירוי. על-פי המודל הטיפולי בביופידבק, מושא ההתערבות הטיפולית הוא התסמין הגופני‬ ‫המסב סבל. התרגול יתמקד בביטוי התגובות הגופניות המטרידות בלי לנסות להשפיע על תהליכי עיבוד‬ ‫מידע רלוונטיים )המקור לבעיה(. אם כן, מטרת התרגול תהיה להקטין את התגובתיות האוטונומית‬ ‫כאמצעי להפחתת הרגישות למחלת התנועה.‬ ‫למעשה, קיימים הבדלים בין-אישיים בדפוס התגובה האוטונומית על הגירוי מעורר ההפרעה. יש‬ ‫המגיבים בעיקר בהאצת קצב הלב, ואצל אחרים תתבטא התופעה בעליית המוליכות החשמלית של‬ ‫העור. לכן בתחילת הטיפול יבצע המטפל אבחון פסיכופיזיולוגי שיאפיין את דפוס התגובה האוטונומית על‬ ‫מצב הדחק של המטופל. בעקבות האבחון יונחה הנבדק לתרגל שליטה במשתנים הפיזיולוגיים‬ ‫הרלוונטיים בתנאים נוחים. לאחר שילמד לשלוט בכל אחד מן המשתנים האוטונומיים לחוד ויחד, יתבקש‬ ‫לתרגל שליטה בתסמונת האוטונומית בתנאי תנועה קלים עד חריפים בהדרגה. התערבות טיפולית זו,‬ ‫המשלבת חשיפה הדרגתית לגירוי מעורר ההפרעה מתוך הפעלת תגובה מתאימה, מכונה דה-‬ ‫סנסטיזציה שיטתית )ראה פרק 5(. הטיפול ייעזר בהדמיה של מצבים המעוררים את מחלת התנועה.‬ ‫למשל, הנבדק יתבקש לשבת בכיסא מיוחד המסתובב סביב צירו או לצדדים ויוצר גירוי תנועה חריף,‬ ‫הנתון לבקרת המטפל.‬
  • 3. ‫מן הניסיון הנרכש בחיל הים נראה כי קשה להשיג מניעה מוחלטת של הבחילה, אך האימון בביופידבק‬ ‫מפחית את השימוש של החיילים בתרופות ומאפשר להם לתפקד טוב יותר במהלך שירותם בים. מחלת‬ ‫התנועה היא דוגמה ברורה לטיפול לא ייחודי, שאינו ממוקד במקור הבעיה, כי אם בביטוייה האוטונומיים.‬